Home»ללא קטגוריה»גם אופה וגם רופא: איך מציגים ריבוי זהויות מקצועיות?

גם אופה וגם רופא: איך מציגים ריבוי זהויות מקצועיות?

איך מציגים לסביבה את מה שאנחנו עושים בלי לתחום את הפעילות במסגרות מגבילות?

0
Shares
Pinterest Google+

עולם העבודה העתידי כל יום רביעי בגלובס והשבוע:

איך מציגים לסביבה את מה שאנחנו עושים בלי לתחום את הפעילות במסגרות מגבילות?

השאלה הזו, היכולת להציג את עצמנו גם בהקשר של עבודה וקריירה, הייתה פעם פשוטה. היה לנו מקצוע, תפקיד, זהות ארגונית או עצמאית, כובע יחיד. המבנה של קורות החיים מספר את הסיפור הזה, את "קורות חיינו" ביחידות של הכשרה ותפקידים. בעולם שבו עבודה היא לא מקום אלא משהו שאנחנו עושים, יותר ויותר אנשים היום עוסקים ביותר מדבר אחד במקביל, לפעמים בתחומים קשורים אחד לשני, ולפעמים בעולמות שונים לגמרי. וכמו בכל תקופות שינוי ומעבר, הכלים שיש לנו להציג את עצמנו, לספר את הסיפור המקצועי שלנו, כלים כמו כרטיסי ביקור, קורות חיים, פרופילים מקצועיים, הכלים האלה עדיין מוכוונים לעולם שבו עשינו דבר אחד במקצוע אחד במקום אחד. ויותר מכך, בעולם העבודה עדיין יש רבים אשר חושבים שעיסוק מקביל פוגע במקצועיות ובמותג שאנחנו משדרים. הטור של היום עוסק בדילמות הזהות של אלה שיצרו לעצמם קריירה בהתאמה אישית ומנסים למצוא את הדרך להציג את עצמם בעולם העבודה.

בהרצאת TED עם מעל 3.5 מיליון צפיות, אמילי וופניק שולחת אותנו לשאלת הילדות, מה תרצו להיות כשתהיו גדולים ומפנה אותנו לעובדה שהשאלה הזו לא מבקשת תשובה יחידה, כזו שמחייבת אותנו לבחור. והיא עונה לכל מי שחושב שאי אפשר לשלב בין קריירות שדווקא השילובים האלה יוצרים יתרונות בעולם החדש. קודם כל בכך שהם מאפשרים סינטזה של רעיונות ודווקא בצמתים של השילובים האלה תיוולד החדשנות. והם דורשים יכולת למידה מוגברת, את המוכנות להתחיל מידי פעם מחדש, לצאת מהמוכר והידוע. ובסופו של יום, בעולם שבו מקצועות משתנים כל הזמן, היכולות והניסיון שלכם מתחום אחד עוברים בהגדרה לתחומים האחרים גם אם על פניו הם אינם משיקים. ומעבר לכל אלה, אנשים המשלבים קריירות נדרשים לגמישות, ליכולת להתאים את עצמם למה שהתנאים דורשים, להיות דברים שונים במצבים שונים.

ועם זאת, הרשת מספרת את הסיפור של מי שאנחנו אבל כשנדרשת "כותרת" להצגה עצמית קשה לנו לייצר כזו. וכך נוצרת הדילמה איך מציגים לסביבה את מה שאנחנו עושים מבלי לתחום זאת בקוביות שמגבילות יצירתיות. בספרה הראשון The Encore Career Handbook מרסי אלבוהר היתה הראשונה שהשתמשה במונח Slasher, אותו סימן / בו עושים שימוש אלה שיש להם יותר מהגדרת עיסוק אחת. אלה אנשים שהקריירה שלהם מורכבת מכמה עיסוקים בו זמנית. שלקחו את העולם של "עבודה שניה" ושינו אותו, במקום משהו שעושים בלית ברירה, כהשלמת הכנסה, למשהו שנותן ערך ומצמיח קריירות. אפשר להסתכל על זה כתגובה לבעיות, סוג של פתרון לשעמום, שחיקה, ואפילו דרך להתמודד עם חוסר בטחון תעסוקתי על ידי יצירת אלטרנטיבות. כי בתקופה שבה בטחון תעסוקתי כבר לא מגיע מצד המעסיק יהיה לכם כזה רק אם תיצרו אותו בעצמכם ויצירת מספר מעגלי הכנסה זו דרך אחת לייצר יציבות, לא רק בזמן נתון אלא גם לאורך זמן. ואם ממילא אנחנו חיים ועובדים יותר שנים, אז רצוי שיהיה לנו דף גדול יותר בכדי לצייר עליו תקופות קריירה שונות.

יש סוגי עירוב קריירה שהבסיס שלהם כלכך קרוב עד שאנחנו לא בהכרח תופסים אותם כמו קריירה מגוונת, כאלה שמעבירים סט יכולות מעיסוק לעיסוק כדוגמת החוקר שהוא גם מרצה ויועץ ואולי אפילו שותף במיזם עסקי. אבל יש גם את אלה שעושים עבודה מסוג אחד שבצידה תחום אחר לחלוטין. ויש מקרים שבהם לחלקים השונים של הקריירה שלנו אין קשר אחד לשני, כדוגמת הרופא שגם מופיע עם תזמורת ג'ז. רבים חוששים מאופן החשיבה המסורתי ששם דגש על התמקצעות ומומחיות, כזה שמרמז שהמגוון הוא בחזקת הכל ולא כלום. בעולם החדש, שילוב קריירות תואם את הצורך לפתח מומחיות במרחב ולא רק לעומק. ולא, זה לא יכול לבוא על חשבון מומחיות, אבל כשיש לכם כבר אחת כזו, אין סיבה לא להמשיך לפתח עוד כיוונים משיקים או אחרים.

וכאן אנחנו מגיעים אל השאלה איך יוצרים קורות חיים או פרופיל בלינקדאין או אפילו כרטיס ביקור כשאתם אדם אחד עם כמה תחומי עיסוק? אין תשובה פשוטה ולכן זה תלוי במטרה ובאופי השילובים שלכם. אם יש קו מקשר והלימה בין התחומים שלכם, כזה שיושב על הניסיון והיכולות שלכם, הרי שחשוב לדעת לדבר אותו כי הוא הערך שאתם מביאים לרוחב כל העיסוקים שלכם, הוא שהופך את הגיוון שלכם דווקא ליתרון עבור קשרים פוטנציאליים. ממילא, בעולם של אתרים ופרופילים ברשת זה לא פשוט להפריד בין ישויות עם עיסוקים שונים, מה גם שחיפוש בגוגל עשוי להעלות את מה שבחרתם לא לכלול ולכן עדיף שהפרופיל שלכם יספר את הסיפור של מי שאתם, כולל את הערך שנובע מהמגוון שאתם מביאים אל השולחן.

מרסי אלבוהר פרסמה בינתיים ספר שני על אלה שיש להם יותר מקריירה אחת במקביל One Person/Multiple Careers והיא נותנת בנושא הזה כמה טיפים החשובים. הראשון הוא לא לדבר על עצמכם אלא על הערך שאתם מביאים עבור הלקוחות שלכם. במקום לומר "יש לי 10 שנות ניסיון בעיצוב גרפי וב 5 שנים האחרונות אני עובד כעצמאי וגם עוסק בצילום" תגידו "אני עובד עם יזמים ועסקים קטנים לעזור להם ליצור את המותג המושלם עבורם בהלימה לערכים שלהם". ואם אתם עושים יותר מדבר אחד אפשר להוסיף "ואני גם מנטור למעצבים צעירים לעזור להם לפתח עסק עצמאי". חשוב לזכור שאין כאן טקסט קבוע, הוא משתנה בהתאם לנסיבות, למי שאתם מדברים אתו. אם אתם עכשיו נותנים הרצאה למעצבים צעירים, אתם תתחילו דווקא עם המשפט השני ותהפכו אותו לעיקרי.

הטיפ השני הוא לשים דגש על מה שאתם יותר רוצים. תשאלו את עצמכם, מי לקוח החלומות שלכם? איך נראית הפעילות שאתם הכי רוצים לעסוק בה? זה שאתם עושים משהו עבור לקוח מסוים לא אומר שזה מה שאתם צריכים להציע לכולם. כשאתם מדברים עם אחרים, תתמקדו מה שאתם הכי רוצים להשתייך אליו ותוודאו שהפרופילים שלכם ברשת משקפים את זה. פעמים רבות, בתחילת הדרך אנחנו לא יודעים איך זה נראה ומתנסים בפעילויות מגוונות. זה בסדר, ולכן צריך ללמוד מה מתאים יותר ופחות ולעדכן את האופן בו אתם מגדירים את עצמכם בהתאם.

התשובה לשאלה איך להציג את עצמנו ומתי לחשוף אילו חלקים מהקריירה המגוונת שלנו אינה פשוטה ותלוית מצב. אם אתם הולכים לרופא, זה לא מעניין אתכם שהוא גם מופיע עם תזמורת ג'ז. אתם רק רוצים לדעת שהוא מתאים עבורכם כרופא. תחשבו על זה כמו תפריט, אתם מגישים אותו לעולם וכל אחד פוגש את מה שמעניין אותו. עצה טובה שפגשתי היא להוביל עם מה שיקדם את המפגש שבו אתם עכשיו. ועוד טיפ, אם רק התחלתם לבנות את עצמכם בתחום מסוים ועדיין אין לכם משהו להציג, לא חייבים לדבר על זה כעל אחת מהזהויות שלכם. אם אתם מאמן אישי וגם שף תגלו אולי שלקוחות בתחום אחד יכולים להפנות לקוחות בתחום אחר. אבל בשביל זה אתם צריכים לבנות אמון. קודם כל תהיו מאמנים אישיים עבור המתאמנים שלכם, ותספקו חווית אירוח טובה עבור הלקוחות שלכם כשף. רק אחר כך אפשר להתחיל לספר לאחד על השני…

ואם אתם שואלים איך אפשר לג'נגל כמה פעילויות, הסוד הוא בתשוקה. מי שהעשייה שלו מונעת מיעוד, מתשוקה לנושא, היא איננה מרגישה כמו "עבודה" אלא יותר כמו אוויר לנשימה, אחרת זה לא שווה את המאמץ. בסופו של דבר יגיע היום שבו נתרגל לעולם הזה שבו מקצועות, ארגונים, מבנים, משתנים כלכך הרבה שנפסיק להתמקד בזהויות על סמך תפקידים ונזהה את עצמנו אם הערך שאנחנו מביאים, מה שאנחנו עושים, ומי שאנחנו עובדים אתו.

לינק לטור בגלובס ב 29.03.2017