Home»חינוך»התכונות שיתנו לנו יתרון על הטכנולוגיה

התכונות שיתנו לנו יתרון על הטכנולוגיה

מחקר של דלויט באנגליה, שכותרתו "מיומנויות חיוניות לעבודה בעידן המכונה", מנסה להבין מהם השינויים בביקושים לעבודה ולבחון את היכולות, הידע והכישורים הנדרשים כתוצאה מהשינויים הטכנולוגיים

0
Shares
Pinterest Google+

עולם העבודה העתידי כל יום רביעי בגלובס והשבוע:

מחקר של דלויט באנגליה, שכותרתו "מיומנויות חיוניות לעבודה בעידן המכונה", מנסה להבין מהם השינויים בביקושים לעבודה ולבחון את היכולות, הידע והכישורים הנדרשים כתוצאה מהשינויים הטכנולוגיים

הרובוטים באים. ואחת השאלות הכי פופולריות בימים אלה היא אילו מקצועות הם יחליפו, מה ללמוד, האם אני בסיכון? ואיך, איך אנחנו יכולים לוודא שעם המיקס הנכון של ידע, יכולות וניסיון נוכל דווקא לנצל את העולם החדש הזה? "הגיעה העת למכן עבודה ולהאניש תפקידים, לתת את העבודה המשעממת למכונות ולהחזיר לאנשים את היעוד", את זה אמר השר לענייני מדיניות דיגיטלית בנאום על חדשנות טכנולוגית ועתיד כח העבודה. לא, לא כאן, באנגליה, שם יש שר כזה. ועד שיהיה כזה גם אצלנו, עלינו האחריות להבין איפה הרובוטים פוגשים אותנו. הטור של היום בוחן את היכולות הנדרשות לנו לשרוד בעולם שבו הטכנולוגיה משתתפת אתנו בעבודה.

בעולם העבודה שבו מכונות עושות כל דבר שהן יכולות ללמוד לעשות, חשוב להבין מהן התכונות שעושות אותנו ייחודיים. החדשות הטובות, אכן יש כאלה. מחקר של דלויט באנגליה בשם Essential skills for working in the machine age מנסה להבין את ההשתנות בביקושים לעבודה, לבחון את היכולות, הידע, הכישורים הנדרשים והנובעים מהשינויים הטכנולוגיים. המחקר בחן מאות פרופילים של תפקידים וזיהה 25 יכולות אנושיות קריטיות הצפויות להפוך אפילו יותר חשובות ככל שהטכנולוגיה תתפתח. בעצם, היכולות האלה הן מה הופך אותנו למה שהם מגדירים Essentially Human, המהות של מה שעושה אותנו אנושיים. אפשר להסתכל על זה כסוג של סרגל שמולו אפשר לתכנן תפקידים וקריירות למה שעתיד להגיע. והנה מה שמעניין. עבור כל יכולת או תחום ידע, המחקר חישב את האחוז מכלל האוכלוסייה העובדת שצריך אותו ובכך סימן את מה שהוא מגדיר יכולות תשתית, אלה יכולות שנדרשות לכ- 90% מכלל אוכלוסיית העבודה.  היכולות החשובות האלה רשומות בטבלה הבאה:

 

מהמחקר עולה שתחומי ידע עצמם, ברוב המקרים, הם לבדם לא יכולת תשתית אנושית. זה הגיוני אם נבין שהמחשב תמיד ידע יותר ידע טהור מאתנו. ולמרות זאת זיהו את הידע במתמטיקה, שחשובה ל 87% מהאוכלוסייה העובדת, את היכולת ללמוד (חשובה ל 79%) וידע בסיסי במחשבים ואלקטרוניקה (חשוב ל 72%). כל השאר, תחומי ידע אקדמיים או מדעיים, מדעי החברה או החיים, חשובים רק לאחוזים מאד קטנים של האוכלוסייה העובדת בעתיד, על פי מקצוע ספציפי. ובניגוד למה שנהוג לחשוב, יכולות טכניות ודיגיטליות כמו תכנות או פיתוח חשובים רק לכ 5% מהעובדים.

שווה להתמקד לרגע בנושא הידע הדיגיטלי, ידע במחשבים. שיח רב בשנים האחרונות התמקד בצורך להכיר את עולם הטכנולוגיה בכדי להשתלב בעולם העבודה החדש. אבל לא ברור באמת מה זה בדיוק אומר. במקומות רבים מתמקדים בתכנות ככלי הכרחי, אבל המחקר הזה מראה שזה לא כך עבור רוב העובדים. לא התכנות עצמו הוא שחשוב, אלא היכולות שבבסיסו, הכוללות סדר, הסקת מסקנות, גמישות מחשבה, פתרון בעיות וכד'. במילים אחרות, למרות שמקצועות ה STEM (מדעים, טכנולוגיה, הנדסה, מתמטיקה) חשובים ביותר, מה שבאמת חשוב הן היכולות המאפשרות למידת מקצועות אלה. ובתחום המחשבים, לעבוד איתם, לצידם, ולא דווקא לתכנת אותם.

ובמבט כללי על שוק העבודה, מדינה דווקא תרוויח יותר מכח עבודה שיש בו איזון בין יכולות טכניות ויכולות יותר כלליות, תשתיתיות, כגון פתרון בעיות, יצירתיות, יכולות חברתיות ואינטליגנציה רגשית. ועל פי המחקר, הביקושים לאנשים עם יכולות תשתיתיות כאלה רק יגבר ובאנגליה, למשל, עד 2030 ידרשו לפחות 4.5 מיליון עובדים נוספים מסוג זה במקצועות השונים.

בעולם העבודה של 2030, התמהיל של יכולות, ידע ומיומנויות אינו קבוע. השינויים על פני זמן במאפיינים של מקצועות וצרכים ידרשו מאיתנו יכולת למידה, יישום למידה, רכישת מיומנויות ויכולות ושחרור אחרות. על פי המחקר עליה של 10% ביכולות למידה מעלה ב 12% את השכר. ובעולם עבודה שבו אנחנו חולקים משרות עם הטכנולוגיה, דווקא יכולות כמו אמפטיה, הקשבה, תקשורת וסדר עדיפויות וגם היכולת לעבוד עם אנשים אחרים, כל אלו הופכים אותנו לאנושיים ונותנים לנו יתרון על המחשב.

בספרם החדש Systems Thinking חוקרים פרופ' מוטי פרנק, סגן נשיא המכללה האקדמית לישראל ברמת גן, דר חיים שקד ודר סיגל קורדובה גם הם את היכולות של העולם החדש, מה שהם מזהים כיכולת חשיבה מערכתית בראייה רב תחומית. גם הם מסכימים שבעולם החדש יש תפקיד משמעותי למאפיינים אישיותיים. ככל שהמערכות נעשות גדולות יותר, מורכבות ורב תחומיות, גובר הצורך באנשים בעלי יכולת ראייה מערכתית לתכנון, פיתוח והתמודדות עם בעיות במערכות אלה. על פי המחקר, היכולת לראות את התמונה השלמה היא אחד המאפיינים הבולטים של בעלי יכולת ראייה מערכתית ובעלי יכולת זו אינם זקוקים להבנת כל הפרטים כדי להבין את המערכת, המבנה שלה, תפקידה וקשריה עם הסביבה. וכן, זו יכולת אנושית, כזו שקשה לטכנולוגיה ללמוד והיא נותנת לנו, בני האדם, את היכולת להביא את עצמנו בעולם החדש. ובשביל לחדד את היכולת הזו לעשות אינטגרציה מורכבת, אנחנו נדרשים לצבור ידע וניסיון גם בתפקידי רוחב, כדי להכיר לא רק את עולם התוכן שלנו אלא גם עולמות משיקים וכאלה שעשויים מחר להיות משיקים.

ללמוד כישורים, לא רק ידע

האתגרים כאן משמעותיים ביותר לאופן בו אנחנו רוכשים השכלה לקריירה. היום, מערכת החינוך קודם כל מקדמת את רכישת הידע. רבים מהמקצועות שאנו לומדים, גם בלימודים על תיכוניים ואקדמאים, כוללים רכישת ידע שהוא אמנם חשוב לכניסה לעולם העבודה אבל הוא מהווה רק חלק קטן מהיכולות שנזדקק להם בכדי לנהל קריירה ארוכה. ולכן, במקום להתמקד בידע, על מערכות החינוך וההכשרה לאזן את מה שהן מקנות בשנות הלימודים, תוך התמקדות ביכולות ובכישורים הקוגניטיביים, החברתיים, התהליכיים, יכולות פתרון הבעיות. וביחד עם הידע, ללמד את הדורות הבאים איך ליישם את כל אלה בעולמות העבודה המשתנים. ואנחנו? בהקשר האישי, זה בהגדרה אומר ללמוד לעשות שימוש בכלים החדשים ולהישאר פתוחים לשינויים בעולמות שסביבנו ושרלוונטיים למקצוע, לתחומי העיסוק והעניין שלנו.

האמת, זו לא דרישה מאד שונה ממה שאנחנו כבר נדרשים לעשות כמה עשורים. כל הדור של אמצע החיים התחיל בשוק העבודה שלא עשה שימוש במיילים, כשמסמכים הודפסו ונשלחו בפקס ואם לא היית ליד השולחן השאירו לך הודעה על משיבון. אילו הייתה מזכירה לפני 20 שנה נצמדת למכונת הכתיבה המוכרת ומסרבת לעבור לעבוד על מעבד תמלילים במחשב שנכנס למשרד הרי שמהר מאד הייתה מוצאת את עצמה מחוץ למעגל העבודה, כשעבודת המזכירות במשרד הפכה להיות קשורה במחשב זה. זה נכון גם היום, אם אתם מאלה שמסרבים להבין ולהתנסות בטכנולוגיות החדשות אתם עשויים לגלות יום אחד שהמקצוע שלך, העיסוק שלכם, עולם העבודה שלכם זזו למקומות חדשים ואתם נשארתם מאחור. ולכן חייבים ללמוד, כל הזמן.

אין לנו ברירה בעולם העבודה החדש אלא לפתח את היכולת להמציא את עצמנו מחדש. לא לזרוק את מה שהיה אלא לבנות עליו, אבל קצת אחרת. לדעת לשחרר את מי שאנחנו היום ולברוא את עצמנו סביב המקצועות המשתנים. העובדה שיהיו לנו יותר קריירות במהלך חיינו מחייבת אותנו להשתחרר מהרעיון שאנחנו המקצוע או התפקיד, זה שכתוב לנו על כרטיס הביקור.  התפקיד שלנו משתנה לנגד עינינו ואם לא נתבונן סביבנו, אנחנו  עשויים לפספס את השינוי הזה. קחו את הזמן ללמוד כלים חדשים, לכו לכנסים מקצועיים, הכירו אנשים שעוסקים בעולמות תוכן בסביבתכם. כי אין ברירה, העתיד, הוא כבר כאן וככל שנכיר אותו טוב יותר, ככה הוא יראה פחות מפחיד.

לינק לטור בגלובס ב 04.01.2017