Home»ארגונים»עובדים כדי לחיות או חיים כדי לעבוד

עובדים כדי לחיות או חיים כדי לעבוד

0
Shares
Pinterest Google+

עולם העבודה העתידי כל יום רביעי בגלובס והשבוע:

החופשה המסורתית אינה נחלת העבר. אולי אף פעם לא נלמד לצאת לחופשה כמו האירופאים, אבל בהחלט כדאי לתכנן את החופשה הבאה כי הרווחנו אותה ביושר

התחלתי לכתוב טור על חופש. אבל כמו כל דבר בעולם העבודה העתידי גם החופש הוא כבר לא מה שהיה פעם. ולכן, הטור של היום מתחיל בחופש וממשיך דרך שבתונים, חופשות עבודה, ואפילו נוודים דיגיטליים, כאלה שחופשה היא דרך החיים שלהם וכן, הם עובדים.

נתחיל בסיפור. לפני כשני עשורים הייתי אחראית על מערך השכר וההטבות בארגון. לפני שני עשורים היה נהוג בארץ, לפחות בחלק מתעשיות, לאפשר לעובדים לצבור חופשה ללא הגבלה. במילים אחרות, קיבלנו ימי חופש, לא השתמשנו בהם, והם לאט לאט הצטברו עד שיום אחד, לרוב בעזיבת הארגון, הם הפכו למענק כספי. כל מי שעוסק בתנאי העסקה יודע שלתת מתנה למי שעוזב זה לא הגיוני. צריך לתת למי שנשאר. אז עשינו משהו שהיה אז יוצא דופן, ביטלנו את צבירת ימי החופשה מעבר למה שדורש החוק ונתנו בתמורה לאלה שנשארים – שבתון. שבתון, לא של שנה אלא כזה שמכפיל את החופשה השנתית ובתנאי שתיקח אותו ביחידה אחת. דמיינו לעצמכם, חודש עד שלושה חודשים שלמים של הפסקה מוחלטת, מישהו מחליף אותך, לא תצטרך לענות על כל המיילים שיצטברו כשתחזור. חופש אמיתי. וכן, כל מי שזכאי, שהגיע לכפולה של 7 שנות ותק, מנצל את השבתון הזה. את זה אף אחד לא משאיר על השולחן. אצלנו, כששואלים מישהו כמה שנים הוא בארגון, מקבלים תשובות במונחים של "עוד כך וכך זמן לשבתון הבא". בין השאלות שאני מקבלת כשאני מספרת את הסיפור הזה בארגונים עולה תמיד גם השאלה איך זה מסתדר עם העובדה שבארץ, בתרבות שלנו, ולא רק שלנו מסתבר, רבים בוחרים לא לקחת את כל ימי החופש המגיעים לנו ובטח לא לקחת חופשות ארוכות של שבועיים ויותר. וממילא גם בחופש אנחנו כבר לא מנותקים מהטכנולוגיה שמחברת אותנו בין השאר גם לעבודה. לכן אין מתאים מהקיץ לדבר על חופשות בעולם העבודה המשתנה.

אולי תופתעו לגלות שדווקא ארה"ב היא המדינה העשירה היחידה שאין בה ימי חופשה מחויבים על פי חוק. ברוב מדינות אירופה מקבלים העובדים בין ארבעה לחמישה שבועות חופשה בשנה ומי שעובד עם אירופה יודע שהם גם לוקחים אותם, וחלק ניכר מהם ברצף, בעונה זו של השנה. בישראל, לפי הלמ"ס, ב-2010 ממוצע ימי החופשה היה 19.2 ימים. אבל האמת, השיחה היא לא כמה מקבלים, אלא כמה מנצלים.

האחריות של המנהלים

חופשות

במחקר שפורסם שירחון לחקר האושר Journal of Happiness Studies, (כן, יש דבר כזה…) מצא החוקר אוקוליץ-קוזארין Adam Okulicz-Kozaryn שאמריקאים ממקסמים את אושרם בכך שהם עובדים בעוד האירופאים ממקסמים אותו על ידי פעילות פנאי. הכותרת של המחקר מסכמת אותו יפה: האירופאים עובדים כדי לחיות  בעוד האמריקאים חיים כדי לעבוד. זה נשמע מוכר גם אצלנו. העבודה עבור רובנו, במיוחד ימי עבודה ארוכים ועמוסים, היא מקור לגאווה ועל פי נתונים של ה OECD מהחודש אנחנו עובדים בממוצע שנתי יותר מאשר ארה"ב וכמעט כל מדינות אירופה.

vacation

למה? על השאלה הזו מנסה לענות בארה"ב "פרויקט זמן חופשה" Project: Time Off. זוהי תנועה שמטרתה לשנות את הגישה של העובד האמריקאי לימי החופשה, כדי שיתייחס אליהם כאל צורך אמיתי הקשור דווקא להצלחה בעבודה ובביצועים ולא להיפך. הפרויקט בחן איך ימי חופשה משפיעים על עובדים ועל ארגונים ומצא שבארה"ב לוקחים היום פחות ימי חופש בשנה לעומת ארבעת העשורים הקודמים, ליתר דיוק כמעט שבוע שלם של ימי חופשה שנשארים על השולחן לעומת העבר. הסיבות המרכזיות בגללן עובדים משאירים ימי חופשה לא מנוצלים הן עומס עבודה מצטבר, העדר מי שיחליף אותם, תחושת אחריות, הרצון להראות מחויבים ואפילו החשש שיגלו שהם ברי החלפה… ונפגעו במיוחד החופשות הארוכות, בנות שבוע ויותר. אולי כי חופשות קצרות של ימים בודדים נתפסות כסוג של סמל למחויבות ארגונית, שלקיחת חופשה תעביר מסר למנהלים שלנו שאנחנו לא משקיעים ותאט את הקידום. זה אולי לא מפתיע, אבל על פי המחקר המנהלים הם בעלי ההשפעה הגדולה ביותר על כמות החופשה שהעובדים לוקחים, יותר אפילו מאשר בני המשפחה. 80% מהעובדים אמרו שאם ירגישו תמיכה מלאה מהמנהל, ייקחו יותר ימי חופש אבל במציאות 6 מתוך 10 עובדים אומרים שאין להם תמיכה כזו מהמנהל יותר מחצי אומרים שאין להם תמיכה לצאת לחופש גם מעמיתים. אגב, גם שקט ארגוני בנושא הזה, העדר מסרים בנושא חופשה בכלל, גם הוא נחשב גורם מעכב יציאה לחופשה.

vacation1

אם העבודה שלכם תלויה בהיותכם ממוקדים, יצירתיים, משקיעים, הרי שכדאי שתפסיקו להרגיש לא בנוח לקחת חופש. ימי החופשה הם חלק מתנאי העבודה בגלל שאנחנו צריכים אותם כדי למלא מצברים אישיים. הניתוק, הפיזי וגם המנטלי, חשוב להורדת הלחץ בעבודה, לשיפור הבריאות. על פי הנתונים שנאספו במסגרת הפרויקט היה קשר ישיר בין אלה שהשאירו יותר ימי חופש "על השולחן" לתחושה המדווחת של לחץ בעבודה. ודווקא אלה שלקחו יותר ימי חופש הראו בשנים שאחרי קידומים והעלאות שכר. לא, זה לא אומר שיש קשר, שימי החופש גרמו לקידום, אבל זה בהחלט אומר שאין קשר בין לקיחת חופשה לפגיעה בקריירה. יותר מזה, אם אתם לא לוקחים חופשה, אתם במו ידיכם מקצצים את השכר שלכם. בעלי המשכורת בינינו מקבלים כחלק מחבילת השכר ימי חופשה בתשלום. אם לא לקחתם חופש, הרי עבדתם את הימים האלה בחינם, כי את השכר בגין אותו יום חופש הייתם מקבלים גם אילו לא עבדתם.

אחת הדרכים בהן מנסות חברות לעודד עובדים לצאת לחופש היא הכנסת נהלי חופש ללא הגבלה. חברות כמו נטפליקס, לינקדאין ווירג'ין פטרו בשנים האחרונות את העובדים שלהם מדיווחי חופשה ואמרו להם לנהל את החופשה על פי רצונם. בחברת Riot Games, היוצרת של המשחק הפופולרי League of Legends, יצר השינוי בנוהל החופשות מצב בו אנשים שעבדו שעות ארוכות במהלך השבוע, החלו לקחת ימי חופשה צמודי סופ"ש ולייצר לעצמם סופי שבוע ארוכים ובכך לאפשר מנוחה. בחברה אחרת, Workday, המוכרת מעולם ה ERP, מערכות ניהול תהליכי עבודה, המטרה של הנוהל החדש הייתה לייצר גמישות ותרבות ארגונית של אמון.  אחת הטענות נגד המנהג הזה היא שזה לא מגדיל את ניצול החופשה, להיפך. Kickstarter, אתר מימון ההמונים, הוריד את המדיניות של חופשה ללא הגבלה כשהעובדים אמרו לו שהם לוקחים עכשיו פחות חופשה כי לא ברור להם כמה זה לגיטימי. אגב, זה תואם את ממצאי פרויקט זמן חופשה, שמצאו גם שבלי שיח מפורש סביב חופשה, לעובדים יש אי ודאות אם זה בסדר לקחת אותה ולכן ישנה טענה שמה שצריך זה לא להסיר את החסם העליון לחופשות, אלא דווקא לייצר מינימום ימים שעובד חייב לממש בשנה.

לשלב ביזנס ופלז'ר

אולי בכדי להתמודד עם התופעה הזו, של חוסר היכולת לצאת לחופשה בגלל שאי אפשר להתנתק מהעבודה צומחת בשנים האחרונות תופעה שנקראת Workations, שילוב של עבודה עם חופשה. הרעיון הוא שאין סיבה לא ליהנות בזמן שעובדים ומאחר ובעולמות רבים אפשר לעבוד מכל מקום, ישנם ארגונים שמרחיבים את ההגדרה הזו ממש לכל מקום. מחקר של חברת ריג'ס להשכרת משרדים גמישים שנעשה בקנדה הראה שמעל מחצית מהנשאלים יעבדו שעה עד שלוש שעות ביום במהלך ימי החופשה שלהם. אבל Workations זה יותר מלבדוק מייל מהחופש, זו האפשרות של עובדים, עצמאים אבל גם שכירים, לנצל את הגמישות שמאפשרת הטכנולוגיה. זה אומר שאפשר לטייל תוך כדי שעובדים מבלי לוותר על הקריירה.

עכשיו תקחו את זה צעד אחד יותר רחוק ותגיעו לתופעה נוספת בעולם העבודה המתחדש, תופעה שנקראת נווד דיגיטלי Digital Nomad. איך יודעים שיש תופעה כזו? יש subreddit כזה ואם הפורום החברתי הפופולרי  שיש בו כמעט רבע מיליארד משתמשים מגדיר את זה כמונח, הרי שזה קיים… נווד דיגיטלי הוא עובד שמעדיף סגנון חיים בלתי תלוי במיקום, כזה שמאפשר לו לעבוד ולטייל בעולם בו זמנית. הרשת מלאה באתרים עם טיפים, כלים, עבודה ואיתור משרדים לעבודה יומית למי שלא רוצה לעבוד מבית קפה על חוף הים. אתה נכנס, מכניס את התחום המקצועי שלך והאתר נותן לך משרות פתוחות לנוודים דיגיטליים. הוא קורא את המיקום שלך ומציע לך משרדים להשכרה יומית, קישור ל meetup רלוונטי באזור שלך ולנוודים דיגיטליים אחרים בסביבתך. ניסיתי את זה. אפילו בשבילי היו שם תפקידים…

בעולם עבודה שהוא לא מקום אלא עשייה, אפשר לתאם מראש פגישות טלפוניות ולבצע אותן גם מבית קפה או חדר במלון. כשהמשרד שלנו מורכב מהניידים והחיבור לענן, צריך רק לחשוב מחדש על ההגדרה של עבודה כעל העשייה ולא התשומות. ואז הכל מתנקז לשאלה האם אתם רוצים ויכולים לעשות את מכסת העבודה שלכם בהיקף המלא והמחויב שלה, גם אם אתם לא במקום העבודה ה"רגיל". וגם האם אתם מסוגלים להפריד בין הדחוף לחשוב, בין מה שחייבים לעשות באופן מידי לבין מה שיכול לחכות לזמן יותר מתאים. זה לא מתאים לכל אחד ובהחלט דורש את היכולת לנהל לוחות זמנים וגבולות. וזו בטח לא המלצה לקחת את העבודה לחופשה השנתית הקצרה, זו שבה אנחנו דווקא צריכים להתנתק. אבל זו דרך מחשבה אחרת על שילוב של עבודה עם נדידה, למי שזה מתאים.

החופש מסתבר הוא עדיין לא נחלת העבר. אז אולי אנחנו אף פעם לא נלמד לצאת לחופש כמו האירופאים אבל כדאי לתכנן את החופשה הבאה כי הרווחנו אותה ביושר. זה טוב לכם וטוב אפילו לקריירה. ותשלחו תמונה.

 לינק לטור בגלובס ב 3.8.2016

ראיון רדיו על הפוסט ברשת ב':    רשת ב