Home»ארגונים»המשרד של המחר: איפה אתם רוצים לעבוד?

המשרד של המחר: איפה אתם רוצים לעבוד?

האתגר של מעצבי המשרד של מחר: מה צריך העובד הנייד? היום אנחנו כבר לא מוגבלים בחיבור לקיר וכלי העבודה שלנו מאפשרים לנו לעבוד בכל זמן ובכל מקום. לכן אין זה מפתיע שנהוג לומר כי עולם העבודה העתידי יהיה לא פיזי

0
Shares
Pinterest Google+

עולם העבודה העתידי כל יום רביעי בגלובס והשבוע:

האתגר של מעצבי המשרד של מחר: מה צריך העובד הנייד? היום אנחנו כבר לא מוגבלים בחיבור לקיר וכלי העבודה שלנו מאפשרים לנו לעבוד בכל זמן ובכל מקום. לכן אין זה מפתיע שנהוג לומר כי עולם העבודה העתידי יהיה לא פיזי

חלקנו עוד זוכרים, וזה לא היה כלכך מזמן, שהמחשב הכי משוכלל היה זה שקיבלנו במשרד. רוב מה שהיה על שולחן העבודה שלנו היה מחובר בכבל אל הקיר וגם אם היה לנו מחשב נייד, הוא היה זקוק לקו הטלפון בכדי להתחבר אל העולם. בעולם העבודה ההוא, לרובנו היה משרד או קוביה, שולחן עם כסא וטלפון ומחשב וניירות וקלסרים. עכשיו תריצו את עצמכם להיום. מקום העבודה, אפילו אם יש לכם כזה, השתנה מאד. אנחנו כבר לא מוגבלים על ידי חיבור אל הקיר והמכשירים שאיתנו מביאים אל כף ידנו את היכולת לעבוד בכל זמן ומקום. לכן זה לא מפתיע שהשיח בשנים האחרונות על מקום העבודה מתאפיין באמירה שעולם העבודה העתידי אינו פיזי, שהמשרדים, הקוביות וחדרי הישיבות מוחלפים על ידי הצורך להיות ניידים והעובדים משייטים בין בתים, בתי קפה ומקומות עבודה גמישים שצצו כמו פטריות אחרי הגשם. אפילו השפה התעדכנה, ואנחנו מדברים היום על מקום עבודה במקום לדבר על משרד.

עכשיו תרשו לעצמכם להריץ את השנים קדימה נניח ל 2021, 2026. הטכנולוגיה, שכבר היום מאפשרת לנו חיבוריות וניידות שמעולם לא הכרנו עוד צפויה להביא לנו יכולות שאנחנו עדיין לא יכולים לדמיין. בעתיד הזה הופכת שאלת הגמישות והניידות לאתגר בעצם הדיון על מקום העבודה הפיזי. דיון שמבקש פתרון לשאלה איך מייצרים סוג של מיכל לגמישות ולניידות בתוך המקום הפיזי, כזה שיש לו ערך גם אם אתם עובדים בענן? אם העבודה יכולה לקרות בכל מקום, באיזה מקום הייתם רוצים להיות כדי שהיא תקרה? איך המקום הזה צריך להראות?

מאז 2013 מגזין העיצוב Metropolis חבר לחברת Staples בתחרות שנתית שמטרתה לבנות חזון איך יראה המשרד העתידי, כזה שיאפשר יצירה ופרודוקטיביות אבל גם ישקיע בבריאות ואיכות החיים של העובדים בו. התחרות מנסה לענות על שאלות מרתקות. האם עולם העבודה העתידי יגדיר מחדש מה תפקידו של מקום העבודה? מה עוד יכנס אל עולם העבודה וישנה אותו? איך תראה עבודה ומה צריכים מתכנני המקום הפיזי לייצר כדי לתמוך בצורך שלנו בפרטיות אבל גם בשיתופי פעולה, בשקט אבל גם בחברה, במקום עבודה אבל גם בחיבור לטבע? איך יוכל המשרד העתידי לעזור לעובדים בו להיות הכי טובים שרק אפשר מכל הבחינות? התחרות השנה נפתחה ב 10 ביוני ותמשך עד ה 8 באוקטובר ומבקשת לדמיין איך יראו חיי העבודה שלנו בחמש השנים הקרובות, תוך דגש על השלב הבא של מהפיכת העבודה.

התחרות הזו מתקיימת כבר כמה שנים. לפני שנתיים זכה פרויקט של אדריכל בשם פיליפלי, שהתייחס לאתגר הניידות הקיצונית על ידי כך שהתמקד בתגובה בגמישות קיצונית של מקום העבודה הפיזי. הזוכה לא התעמת עם הצורך במקום עבודה עצמו אבל אז הסיר את כל המגבלות שלו. תחשבו על סביבה בה אפשר להתאים את כל המרכיבים החל מתאורה וטמפרטורה, דרך פרטיות ואפילו רמת תקשורת חברתית, סביבה שמאפשרת ספקטרום רחב של בחירה על פני מרחב גדול של תחומים שמשפיעים עלינו. בשביל לאפשר זאת, הפרויקט הזוכה יצר רצף של סביבות, מפרטיות לציבוריות, מחמות לקרות, ממוארות לחשוכות, כולן אחת ליד השניה כמו פינות בגן בוטני וכולן בבניין משרדים בקליבלנד. לטענתו, המקום בו בנייני המשרדים של היום איבדו את הדרך היתה הנקודה בה היעילות גרמה לנו לייצר בהם אחידות – במשרדים, בניהול הטמפרטורה והתאורה, אפילו בחלונות שלרוב אינם נפתחים. כל אלה יצרו מקום עבודה עבור עובדי משרדים, כזה שבו הם לא שולטים בתנאים שלהם. קחו למשל את המעבר ממשרדים סגורים לשטחי עבודה פתוחים. הרי לא כולם אוהבים ויכולים לעבוד בסביבה של אנשים ורחשים כל הזמן ולכן הצורך להגמיש את סביבת העבודה מאפשר שיווי משקל בין צרכי הפרט וגם על פני צרכים שונים על פני הזמן והפעילויות. זה לא קשור לטוב או רע, זה פשוט מבטל את האחידות, זו שתמיד הולכת לאיזה שהוא ממוצע ולא מאפשרת לאנשים למצוא את מה שהם צריכים בשביל להיות יצירתיים ופרודוקטיביים עכשיו.

קבוצה אחרת התייחסה דווקא לצורך לקיים סביבת עבודה שבה אנו שולטים על כמות הרעש, כזו שדורשת מערכת שתדע "להגביר ולהחליש" את הקול בסביבה. וכיוון נוסף הסתכל על האצת הטכנולוגיה וטען שאם היום הטכנולוגיה היא משהו בתוך סביבת העבודה, בעולם העתידי הדברים יתהפכו וסביבת העבודה תהיה הטכנולוגיה ואנחנו נכנס אל תוכה. מגמה זו אגב דומה למחשבה שכבר דיברנו עליה בטור קודם, שטכנולוגיות כמו מציאות מדומה ומציאות רבודה יהפכו להיות סביבת העבודה שלנו. צוות אחר, שגם הוא נתן לעובדים גמישות להתאים עבור עצמם את הקירות, השולחנות, מקומות המפגש, הוסיף גם מימד טיפול בבריאות ואיכות החיים בכך שנתן לעובדים מחשוב לביש שיעקוב ויציע להם יעוץ בנושאי ארוחות, תנועה ואפילו מצב רוח, לחץ ומיקוד.

הבניין של דלויט הולך עד הקצה

גם חברת רהיטי המשרד הרמן מילר מנסה לדמיין את סביבת העבודה העתידית וביקשה מ 8 אמנים לצייר את השטח האידיאלי לעבודה. עבור אחד המשרד האידיאלי בא לידי ביטוי בשולחן מאד ארוך המאפשר שטחי עבודה לצרכים שונים החל מעבודה אישית ודרך עבודה קבוצתית מבלי שצריך יהיה לפנות אותו בכדי לעבור מסוג אחד של עבודה לסוג אחר. המטרה כאן היא לייצר איזור עבודה שמייתר את חדרי הישיבות מתוך התפיסה שרוב השיחות שלנו הן שיחות מסדרון, כאלה שמנסות לייצר שיח פתוח וגמיש, להסתכל על דברים ביחד כצוות, לפרוס את כל המידע על שטח אחד, לקפץ מנושא לנושא ולבנות על הרעיונות אחד של השני. עבור אחר המשרד מאפשר את הזמן והמקום להכנס אל תוך עולם הרעיונות, המחשבות, הזכרונות הפנימיים, מאפשר למצוא מקום לעבוד בלי הפרעות העולם החיצוני. רבים מהאמנים התייחסו למה שרואים מבעד לחלון, לצורך לראות עיר, נוף, שמיים, לחבר בין העבודה לעולם שבתוכו היא מתקיימת, לחבר בין המשרד לעולם הטבעי. ורבים הכניסו אל תוך תמונת המשרד אלמנטים מתוך הבית והפנאי כמו כורסת הסלון, מיטה ואפילו מגרש כדור-סל.

work

כל אלה בעתיד. ומה בהווה? תכירו את "הקצה" (The Edge), בניין משרדים חדש באמסטרדאם, עליו אפשר בהחלט לומר, העתיד כבר כאן. הוא יודעת איפה אתם גרים, באיזה רכב אתם נוסעים, עם מי אתם נפגשים היום וכמה סוכר אתם שותים בקפה. זהו כנראה שטח העבודה החכם ביותר שנוצר עד היום. יום בבניין הזה מתחיל עם אפליקציה בנייד שפותחה בעזרת הדייר המרכזי בבניין, חברת היעוץ Deloitte. מהרגע שהתעוררתם אתם מחוברים. האפליקציה בודקת את הלו"ז שלכם להיום, הבניין מזהה את הרכב שלכם ושולח אתכם למקום חניה פנוי. היא מוצאת לכם שולחן פנוי כי בבניין הזה, אין לכם שולחן קבוע. לאף אחד אין, אבל השולחן שתקבלו יכלול טעינה אלחוטית לנייד שלכם. מרחב העבודה שלכם תלוי בלוחות הזמנים שלכם: מקום ישיבה, מקום עמידה, מקום לשיחה סגורה, לפגישה, לריכוז, לקפה. יש בבניין חדרים קטנטנים שכוללים אך ורק כורסה ומנורה, בלי שולחן, בשביל שיחת טלפון למשל. יש חדרי משחקים ובתי קפה עם מכונות שמזהות אתכם וזוכרות איך אתם שותים את הקפה שלכם. לאן שתלכו, האפליקציה מכירה את ההעדפות שלכם בנוגע לטמפרטורה ותאורה ותתאים את הסביבה שבה תתיישבו. היא תתאים גם את התכנית בחדר הכושר באופן אוטומטי כשתכנסו אליו. ואפשר דרכה גם להזמין ארוחות ואפילו קניות הביתה שיחכו לכם בסוף יום העבודה. בכל פינה יש טלויזיות ענקיות שמתחברות דרך הרשת לכל מכשיר נייד. בהעדר שולחן אישי, לכל עובד יש תא שמהווה הבסיס שלו ליום העבודה. תאים פנויים מסומנים באור ירוק מהבהב, תעביר כרטיס והוא שלך. זו דרך העבודה החדשה, זו שעושה שימוש במידע ובטכנולוגיה לעצב מחדש את החללים בהם אנחנו פועלים בכדי שנוכל לעבוד כמו שאנחנו רוצים לעבוד. לשם כך מצוייד הבניין בטכנולוגיות מתקדמות שכוללות סנסורים של תנועה, תאורה, טמפרטורה, לחות, סך הכל 28,000 רגשים כאלה שמאפשרים את הגמשת סביבת העבודה האישית. ואם זה מרגיש לכם קצת כמו האח הגדול, אל דאגה. למנהל שלכם אין שום גישה למידע שנאסף על ידי הסנסורים של הבניין ואין לו מושג איפה הייתם ומה עשיתם. לפחות לא בדרך הזו.

The Edge, designed by PLP Architecture for OVG Real Estate. HQ of Deloitte

כבר בתכנונו של הבניין היתה המטרה שיהווה השראה לסביבת העבודה, שיתייחס לצורות העבודה החדשות של אנשים בכלכלת הידע, אנשים שיש להם את הגמישות לעבוד מכל מקום שירצו, בכל שעה ובכל רמת תקשורת חברתית שיבחרו. לכן בבניין הזה החללים תוכננו כך שייצרו מגוון של אווירות, תוך שימוש במרחב שלם של טכנולוגיות ועיצובים. חללים, למשל, הם הדרך של המתכננים של הבניין לייצר מערכות חברתיות. אולם הכניסה מתנשא לגובה של 15 קומות ומשמש חלון בין עולם העבודה והעיר שבחוץ אבל גם משמש את הלב החברתי של הבניין. זוכרים את הצורך של אנשים בחיבור מקום העבודה אל הטבע והחוץ? הלובי הזה במרכזו של הבניין כולל תנועת אויר ושינויי טמפרטורה שמדמים את האויר הפתוח ומכניסים את התאורה ומזג האויר מהחוץ פנימה. בקומות יש סביבות רבות ושונות של עבודה, מפגש ופנאי שבתכנונן הושם דגש על נוחות, בריאות ויעילות המשתמשים בהם. האפליקציה היעודית עוזרת לא רק למצוא ולהתאים את סביבת העבודה אלא גם למצוא כל אדם אחר שעובד בבניין ולייצר את המפגשים הדרושים. רבע משטחי המבנה מיועדים לשטחי מפגש ולא לשולחנות אישיים, במטרה לעודד יצירת יחסי עבודה, מפגשים מקריים ולייצר קהילות עבודה פוריות. אם אתה לא חייב לבוא למקום העבודה בעולם החדש, אז אם יש אחד כזה כדאי שהוא יהיה מקום שאנשים רוצים להגיע, להנביט ולהצמיח רעיונות, לייצר את העתיד.

כי האתגר של גמישות בתנועה מתמדת הוא אתגר אמיתי. אם ממילא המבנים הארגוניים ההיררכיים של העבודה הולכים ונעלמים ואפילו שיתופי הפעולה בין אנשים וקבוצות יוצאים היום אל מחוץ לגבולות הארגון היחיד. בעולם עבודה כזה המבנה העולה הוא זה שמאפשר שיתופי פעולה לרוחב אנשים, קבוצות, ארגונים. ולכן מקום העבודה הופך להיות פלטפורמה שצריכה להכיל מגוון של פעילויות שנעשות על ידי מגוון של אנשים, תנאים, צרכים. מה זה אומר על זהות הארגונים? ומי ישלם עבור מקומות העבודה האלה? כי מאחר ולהיות בתנועה מתמדת זה בודאי מעייף, יש מי שעדיין מחפש את התשובה לשאלה לאן נלך בתחילתו של יום עבודה.

 לינק לטור בגלובס ב 29.06.2016