Home»ללא קטגוריה»כשרובוטים ינהגו במקום בני אדם

כשרובוטים ינהגו במקום בני אדם

0
Shares
Pinterest Google+

עולם העבודה העתידי כל יום רביעי בגלובס והשבוע:

הטור על מכוניות אוטונומיות רוצה להיכתב כבר כמה שבועות. אבל מה הקשר, אני שואלת את עצמי, בין מכוניות אוטונומיות ועולם העבודה העתידי? ואיך יכול שלא להיות קשר בעולם עבודה המתעצב מחדש עם כל מגמה משמעותית. ואז נחת השבוע במייל שלי סיפור קטן על טסלה 3, המכונית החשמלית הדור השלישי, הרכב הזול ביותר שהגיע עד היום מבית היוצר של היזם אלון מסק שהצליח לעשות, ובגדול, את מה שבארץ חלמנו עם Better Place. טסלה 3, רק שנבין, צפויה בכלל לצאת לשוק בסוף 2017. יותר משנה וחצי לפני המועד הזה, כבר ב 31 למרץ השנה, פתחה החברה את האופציה להזמין את הרכב ב Preorder. אתם קולטים? כמו שמזמינים ספר לפני שיצא, משחק מחשב, iPhone חדש… תוך יומיים נכנסו מעל 275 אלף הזמנות ותוך שבוע, מעל 325 אלף איש הזמינו את הרכב הזה תמורת מקדמה של 1000$. אלה כבר מבטיחים צפי מכירות של מעל 14 מיליארד דולר, מה שהופך את הרכב הזה להשקת המוצר הגדולה ביותר בהיסטוריה בשבוע אחד.

קצת מעל 100 שנה אחרי שפורד השיק את הרכב הראשון להמונים, המודל T, ההשקה של טסלה השבוע היא הרכב החשמלי הטכנולוגי הראשון להמונים, במחיר נמוך בהרבה מקודמיו. אבל הוא לא דומה לשום רכב אחר שנמצא כיום בשוק, לא רק במונחים של שימוש בחשמל במקום בדלק, אלא גם במונחים של שימוש בטכנולוגיה של נהג אוטומטי, Autopilot, בדרך אל הרכב האוטונומי המלא. רק לפני כמה שבועות דווח בגלובס על ביקור חשאי של אלון מאסק, הבעלים של טסלה, לצרכי ביקור בחברת מובילאיי שמפתחת רכיבים למערכת הזו. עמיתה שלי מקליפורניה, שנוהגת בטסלה כבר היום, מגדירה את חווית הנהיגה כמו "לנהוג על טבלט" שכן בדגם שעל הכביש כבר כיום מותקן מסך 17 אינצ, משהו דומה למסך של מחשב נייד גדול. טסלה לא מגדירה את הרכבים שלה במונחים של שנות ייצור מאחר והיא פשוט מזינה אל תכנת הרכב יכולות באופן שוטף. אתה נכנס אל הרכב בבוקר ומגלה שפתאום הוא יודע לעשות משהו שלא היה שם אתמול.

במחשבה שניה, דווקא העובדה הזו מראה לנו עד כמה עולם הרכב והתחבורה מפגר אחרי העולמות האחרים המשפיעים עלינו. ב 100 השנים האלה הספיק הטלפון הקווי להפוך לשיחת ועידה בנגיעת אצבע, הסרט עבר מסרט אילם בשחור לבן לסרטי אנימציה מתוחכמים ומאז טיסתם הראשונה של האחים רייט הספקנו לטוס בקביעות יחסית אל תחנת החלל. והרכב? כבר לא רק שחור אבל עדיין עם הגה, דוושות, ארבעה גלגלים, הגיר אמנם אוטומטי, המנוע יותר יעיל ועדיין שורף דלק וכמובן עם נהג. כל זה הולך להשתנות והשינוי הזה ישפיע עלינו הרבה מעבר לשאלה באיזה רכב ניסע. בשביל להבין את זה אפשר לחזור אל ההשקה של הפורד T לפני כמאה שנים. סוסים, הם היו כלי התחבורה העיקרי באותה תקופה ואנחנו יודעים מה קרה לאוכלוסיית הסוסים העובדים מאז. לקרוא לרכב האוטונומי רכב זה בערך כמו לקרוא למכוניות הראשונות סוס מכני. החשיבה הזו רק מגבילה את המחשבה לגבי מה שהרכב הזה הולך לעשות לעולם בכלל, ואתו גם לעולם העבודה. במילים אחרות, כמו שהפורד T הייתה סופו של הסוס העובד, הרכב האוטונומי מאיר לנו את הדרך אל מה שעתיד לבוא.

cars

אז איך זה משפיע על עולם העבודה? בסבירות גבוהה נפגוש את המגמה הזו בכמה ממדים:

טכנולוגיה חדשה, הזדמנויות חדשות – הרכבים האוטונומיים שיוצאים אל השוק בסוף שנה הבאה ויהיו כנראה מחזה לא נדיר בעוד כעשור, הרכבים האלה ישנו את התשתיות ואת השימושים בעולם התחבורה, אבל הם ישנו גם את הטכנולוגיות, הסביבה והחברה במעגלים רבים אחרים. כי נקודת המוצא של השיחה הזו היא שעולם הרכב האוטונומי הוא עולם בו מערכות טכנולוגיות חכמות יתפקדו בלי השתתפות אנושית. היום הרכב האוטונומי נראה כמו רכב רק בגלל שהוא נוצר להחליף את קודמו, במילים אחרות לשנע בני אדם מנקודה לנקודה. אבל מה שהוא בעצם יודע לעשות זה לשנע כל דבר מנקודה לנקודה וזה יכול להיות כל דבר בכל גודל ובכל מקום. מעבר לכך, הרכב הטכנולוגי מהווה פלטפורמה לפיתוח יכולות חדשות בתחום הרגשים, מצלמות, רובוטיקה, עיבוד מידע, אינטליגנציה מלאכותית ועוד. ואלה ימצאו את דרכם הרבה מעבר לרכב האוטונומי וישנו את פניהן של תעשיות רבות אחרות, שלא לדבר על יצירת הזדמנויות חדשות לגמרי של יכולות, מוצרים ואפשרויות עסקיות.

בעולם שאנחנו מכירים, רכבים לא אמורים להתחיל בעמק הסיליקון. וסטארט-אפים לא אמורים לייצר רכבים. ועם זאת, רוב הדברים המעניינים בעולם הרכב החדש יוצאים היום ממעבדות טכנולוגיות. אסטרו טלר, ראש המעבדה של גוגל הנקראת X, מספר את סיפור הרכב האוטונומי של גוגל. בתחילת הדרך היתה התכנית לאפשר לרכב לנהוג כמעט לבד ולהעביר את הנהיגה לנהג במקרי חרום. הסתבר שזו תכנית ממש גרועה מאחר והנהגים, שהרכב הסיע אוטונומית, לא היו דרוכים מספיק בכדי לקחת בעלות על הנהיגה כשזו הועברה לידיהם. וככה הגיעה גוגל אל הרכב האוטונומי העכשווי, רכב שאין בו כלל הגה ואין בו דוושת עצירה, רכב שבו אנחנו נוסעים במלוא מובן המילה, אומרים לרכב לאן לקחת אותנו, לוחצים על כפתור ולא עושים שום פעולה נוספת. מי שמסתובב בעמק הסיליקון רואה את הרכבים האלה על הכביש, רכב שנסע כבר מעל 1.4 מיליון מייל.

המקצועות שיעלמו, המקצועות שייוולדו – ברור לגמרי שהרכבים האוטונומיים ישנו את חוקי המשחק בעולם התחבורה עבור כל מי שעיסוקו נהיגה או שינוע וכל מי שתחום העסק שלו בתחבורה. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בארה"ב, יש כיום כמעט 5 מיליון עובדים בתעשיית השינוי הכוללת שינוי אווירי, רכבות, ים, משאיות, נוסעים יבשתי, תעבורת תיירות, משלוחים, דואר, מחסנים ואחסון. מצד אחד, מקצועות רבים בעולם הזה ייעלמו. מצד שני, סביר להניח שהשינוע האוטונומי יוליד עולמות חדשים בתחום זה.

ועוד לא נגענו במה כל זה יעשה לעולם הביטוח, בפוטנציאל חדש לגמרי בעולם התיירות, על קניות ומשלוחים, על מחירי הדיור ואפילו על איברים להשתלה. האחרונים מסתבר מגיעים במקרים רבים מתאונות דרכים ומעל 90% מאלה נובעות מהגורם האנושי. יש הטוענים שפחות תאונות שיובילו לפחות איברים להשתלה יאיצו את הפיתוחים הנדרשים בכדי שנוכל אולי להדפיס איברים?

זה ייקח זמן לכן אפשר להניח שלא נראה בקרוב רכבים אוטונומיים לגמרי אבל היכולת הזו, לנוע ללא אדם, כבר נכנסת לציוד ומכונות במקומות בהם מרחב הפעילות של הכלי מוגבלת כמו בחקלאות או במחסנים. בשנה שעברה כבר יצא לשוק על ידי Kinze טרקטור עם מערכת קציר שלמה ללא נהג ו XMotion כבר הציבה רכבים אוטונומיים במחסן של סמסונג. נהגים ומפעילי כלים מסוג זה צפויים להיות הראשונים לפגוש את הרובוט שיחליף אותם בקבינה אבל ההשלכות כאמור לא יעצרו שם וימשיכו אל עולם השליחויות והדיוור וכמובן אל כל עולמות הרכב כולל יצרניות הרכב, הטיפול ברכב, הביטוחים, התשתיות.

החיים והעבודה מתערבבים עוד יותר – שירותי הנהיגה שאנחנו מכירים יעברו לניהול ציי רכבים אוטונומיים על פי דרישה, מה שצפוי לקרות גם בעולם התובלה והלוגיסטיקה. אנחנו צפויים לראות שיתוף בהסעות וכנראה גם שיתוף בכלי הרכב, שיהפכו ממשהו שאנחנו קונים לשירות שאנחנו צורכים על פי דרישה. וזה אומר שנזדקק כנראה לכמות פחותה של כלי רכב, כי הניצול שלהם יעלה. תזכרו מה עשו תכנות הניווט, כמו Waze, ליכולת שלנו לנהל את הזמן בדרכים, כל אחד עבור עצמו. עכשיו תדמיינו איך תראה תנועה עם מערכות הניווט מנווטות בו זמנית צי שלם של רכבים אוטונומיים ורכבים שיתופיים אל יעדם. סנסורים יאספו מידע ויאפשרו לתנועה לשלוט ברמזורים. והיכולת לעשות שימוש בכבישים בלילות, לצרכי שינוע, מבלי להיות תלויים בצורך של נהגים לישון.

כל אלה יביאו לכך שיהיו פחות מכוניות בכבישים ובודאי פחות מכוניות בחניונים. שטחי החניה בתוך הערים צפויים לפנות את עצמם לטובת, אפשר לקוות, שטחים ירוקים וציבוריים ובכל מקרה אפשר לצפות שערים יצטרכו לחשוב מחדש על פריסת שטחים ושירותים. הפריפריה תתקרב אל המרכז כאשר הרכב שלוקח אותנו ליעדנו יאפשר לנו לעשות משהו בזמן הזה, אולי אפילו לישון, להתארגן ליום עבודה, לאכול, לעבוד. בכלל, אם תחבורה היא כבר לא סוגיה אז מקומות עבודה יכולים לצאת ממרכזי הערים למקומות זולים יותר מבלי לחשוש שהעובדים לא יגיעו.

באירופה כבר היום מתוכננת מערכת היסעים בין עירונית הנקראת Hyperloop, גם היא מבית היוצר של טסלה, מערכת שעושה שימוש בפודים דרך צנרת ואקום במהירות של עד 700 מייל לשעה.  נסיעה כזו, בין סלובקיה לוינה, שלוקחת היום חמש שעות תיקח פחות מ 20 דקות. מערכת דומה מתוכננת בין סן פרנסיסקו ללוס אנגלס. גם בארץ מתוכנן פרויקט של חברת Skytran בשיתוף התעשייה האווירית למערכת ההסעה העילית הפועלת בטכנולוגיית רחיפה מגנטית בעיר תל אביב, מערכת שתאפשר לנו להזמין באמצעות הטלפון החכם קרונית אישית. תחשבו על מה שמעבר לתנועה עילית עושה לכבישים ולעיר. ואגב, השאלות שזה מעלה לגבי ההיגיון שבביצוע רכבת תחתית המבוססת על הטכנולוגיה של העבר…

סביר להניח שיהיה כאן אתגר לא פשוט במה שנקרא "שעות העומס", כזה שאולי ישפיע על איך שאנחנו מגדירים היום שעות עבודה. קודם כל, יתכן שנוכל לעבוד כבר מהרכב, מאחר ושיחות ועידה יכולות להתקיים גם ממסך המותקן בתוך משהו נוסע, במיוחד עם הניידות הזו נעשית במרחב פרטי, מצומצם ככל שיהיה. זה הופך את שעות הנסיעה לשעות עבודה לכל דבר לטוב ולרע. מצד אחד, קיים החשש לכניסה עוד יותר משמעותית של עבודה אל מרחב החיים אבל מצד שני, אנחנו מתרחקים עוד יותר מהצורך להיות ב"מקום" כדי לעבוד, אפשר לעבוד באותה יעילות גם בתנועה.

הדרך עוד ארוכה. נצטרך להתגבר על סוגיות בטיחות ובטחון, על שאלות אתיות, על תשתיות. לחיות בתקופת הביניים בה רכבים "רגילים" חולקים את המרחב עם כלי התחבורה החדשים. ממשלות יצטרכו לקבל החלטות ולייצר תקציבים לשינויים שיידרשו במערכות הכבישים, השילוט, חוקי הביטוח והנזיקין שלא לדבר על ההשלכות על מיסוי, קנסות ושאר הכנסות עירוניות וממשלתיות…

אז תנו לי הפעם להשאיר אתכם עם שתי שאלות: בעולם הזה, שהוא היום אולי דמיוני אבל יגיע מהר משנדמה, בעולם הזה אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מה אנשים יעשו טוב יותר מאוטומציה? ומצד שני, אילו הזדמנויות נפתחות לאפשרויות עסקיות בעולם אוטונומי? ושימו חגורת בטיחות, מהפיכה בדרך.