Home»חיפוש עבודה»חיפשו עבודה ומצאו סטארט-אפ

חיפשו עבודה ומצאו סטארט-אפ

0
Shares
Pinterest Google+

עולם העבודה העתידי כל יום רביעי בגלובס והשבוע:

מטרת הטור הזה היא לשרטט כיוונים בעולם העבודה. זה לא באמת חשוב אם אנחנו אוהבים את השינויים שמתרחשים, אבל זה חשוב מאד מה אנחנו עושים ביחס אליהם.

זה התחיל בשיחה על אופטימיות. מיכל, שקוראת את כל הטורים שלי עוד לפני שהם מתפרסמים ושאלותיה הנוקבות גורמות לי תמיד להפיק משהו יותר טוב, מיכל טענה בפני שיש פה נימה אופטימית על עתיד העבודה והקריירה ואיך זה מסתדר עם כל הקושי, הכאב, התסכול שכל אחד מאתנו מכיר? ואז חזרנו להתחלה. הטור הזה, וכל מה שאני כותבת כבר שנים, מטרתו לשרטט לנו כיוונים בעולם העבודה ולגרום לנו לחשוב, אולי גם לפעול, כך שהארגון שלנו והקריירה האישית שלנו יתאימו את עצמם ויתפתחו לאורך שנים. זה לא באמת חשוב אם אנחנו אוהבים את השינויים המשפיעים עלינו בעולם, אבל זה מאד חשוב מה אנחנו עושים בנדון. במישור החברתי, מה אנחנו עושים לשנות את מה שאנחנו לא אוהבים. ובמישור העבודה, מה אנחנו עושים בכדי להבין איך השינויים האלה ישפיעו עלינו, ברמת הארגון או הפרט, ומה נעשה בנדון.

...

כולנו חווים בקריירה ובעבודה קשיים ותסכולים. וכולנו חווים שם שינויים, זו לא שאלה של אם, רק של מתי. אני לא יודעת אם זו אופטימיות, אני דווקא הייתי מגדירה את זה חוסר מוכנות להיות הקורבן, לשבת ללא מעש, לקטר ולחכות שמשהו יקרה, שמישהו אחר יפתור את הבעיה. ונזכרתי בכל הסיפורים שהגיעו אלי השנה על מחפשי עבודה שעשו מעשה. הטור של היום מוקדש להם. לסיפורים על כאלה שחיפשו עבודה ולא אהבו את התהליך. ואז הם עשו מה שמאפיין יזמים, הפכו את הבעיה להזדמנות. זה המעבר הקטן אבל המשמעותי בין לקטר לבין לעשות משהו לפתור את הבעיה. והמשהו הזה הפך בכל אחד מהסיפורים האלה לסטארט-אפ מעניין.

בטור של היום ליקטתי חמישה סיפורים על יזמים שעשו את המהלך הזה מזוויות מאד שונות. האחד, זיהה את הצורך בעולם המשרות הזמניות והסטודנטיאליות. השני התחיל דווקא ממקום של גיוס עובדי צווארון כחול על פי מיקום. השלישי שאל את עצמו למה חווית החיפוש בלוחות הדרושים ברשת לא דומה לחוויית החיפוש ברשת באופן כללי. הרביעי בנה פתרון סביב הרעיון של חבר מביא חבר והחמישי בכלל טיפל בניהול תהליך חיפוש העבודה. אז תכירו:

Getjobs למחפשי עבודה זמנית

מכירים את המודעות האלה, על חלון הראווה של החנות, המסעדה, אפילו על האופנוע של השליח. דרושים מלצרים/שליחים/מוכרים. בשוק העבודה הזה של עבודות זמניות, סטודנטיאליות, אין תשתיות. לוחות הדרושים לא מפנים לכך מקום והמפגש בין מחפש העבודה ובין פעילות שמחפשת עובדים כאלה מצטמצם אל הדף הזה על חלון הראווה. על ההזדמנות הזו שמעתי משגיא ויצמן, אחד משלושה שותפים ב Getjobs, אפליקציה מבוססת מיקום פיזי שעושה חיבור לעבודות מזדמנות בתחומים כמו מלצרות, שליחויות וכד' ומציגה את האפשרויות על מפה או ברשימה על פי מרחק ממיקום המחפש. כאן לא צריך קורות חיים והאפליקציה מקשרת אותך ישר לצ'אט עם העסק המחפש. הרעיון של היזם, ליים פלקסר, עלה כשחיפש עבודה כשהחברה שעבד בה קודם נמכרה. "תלכי תראי מה קורה בקומה החדשה של קניון איילון" שגיא שולח אותי. שם על כל חנות יש שלט, כי אין דרך אחרת להגיע לעובדים מהסוג הזה. ואם אתה סטודנט, או מטייל שמחפש לעבוד תקופה קצרה, אין מקום אחד ללכת אליו כדי למצוא עבודה זמנית. והמודל העסקי? היום הם עדיין מנסים לגייס אנשים ועסקים בכדי לבסס את הפלטפורמה ולכן כולם נכנסים בחינם. בעתיד הם מקווים להשית את העלות על עסק שירצה שיקדמו אותו.

Jobibon משרות לפי מיקום

עוז כץ הקים את Jobibon כשעבד בחברה משפחתית גדולה וזיהה את גיוס העובדים כמה שהוא הגדיר עקב אכילס של הארגון. כאן היה בתחילת הדרך מדובר דווקא בעבודה לעובדי צווארון כחול כולל נהגים, עובדי לוגיסטיקה, שירות לקוחות, תפעול, מפעילי ציוד. עוז פנה לאפיין מערכת שתעלה את האפקטיביות ותוריד את העלויות למחלקת משאבי האנוש בחברה והגדיר באפיון הראשוני אתר ואפליקציה שיאפשרו פרסום משרות וחיפוש עבודה על בסיס מיקום ומקצועות. למה מיקום? אני שואלת אותו והוא שולח אותי לראות איך בפייסבוק יש קבוצות חיפוש עבודה לפי ערים ויש קבוצות אחרות לחיפוש עבודה לפי מקצועות או תעשיות. אבל מה שמחפש העבודה צריך בעצם זה החתך ביניהם. אז Jobibon מאפשרת למחפש העבודה להגדיר רדיוס ולראות אילו משרות יש בסביבה ולגשת ישר למשרה, או למקד את החיפוש לפי מקצוע. מה שהתחיל כמערכת לצווארון כחול התפתח בינתיים לתחומים רבים נוספים והיום יש שם משרות בתחומי ההנדסה וגם חברות הי-טק ואפילו יועצים המספקים שירותים שונים לדורשי העבודה על מנת לעזור למועמד להכשיר את עצמו למשרות שהוא מחפש. השימוש באתר ובאפליקציה לדורשי העבודה הינו בחינם וגם עוז כבר נמצא בשלבים מתקדמים של גיוס כספים מקרן בינלאומית מובילה.

Jobimix בלי משרות אנונימיות

ארז דורי חיפש לפני כמה שנים עבודה חדשה וכמו רוב מחפשי העבודה הפעיל קשרים אישיים וסרק את אתרי הלוחות הגדולים ברשת. הגורם המניע לשינוי שהוא עשה היתה חווית השימוש בלוחות, אותה הוא חווה כמתסכלת ביותר. ברוב האתרים האלה צריך לבחור מתוך תפריטים ואם חיפשתם עבודה אתם מכירים את התחושה שאתה לא באמת יודע מה ההבדל בין "תכנה", "מערכות מידע" או אולי "אינטרנט"… אז ארז שאל את עצמו, כמי שהורגל כמו כולנו לחוויית השימוש במנועי החיפוש המובילים ברשת, למה הוא לא יכול פשוט להכניס את מה שהוא מחפש לתוך חלון חיפוש ולקבל תוצאות? קושי נוסף שנתקל בו מי שמחפש עבודה בלוחות הוא בעובדה שהם בעצם מודעות "יד שניה" או במילים אחרות, מציגים מודעות שנוצרו אצל מעסיקים אבל מסתירים את המעסיק. מחפשי עבודה רבים חוששים לשלוח פניה כשהם אינם יודעים מי המעסיק, במיוחד אם החיפוש דיסקרטי. ויותר מכך, מאחר ואין בפרסום די פרטים מזהים, המועמד לא יכול להשקיע בקורות החיים ובמכתב הפניה ולתפור אותם לארגון המסוים.

בתסכולו פנה ארז  לחפש בתוך דפי הדרושים באתרים של החברות עצמן, שהרי זהו המקור להצעות עבודה. גם כאן מכיר כל מחפש עבודה את הקושי שבמעקב אחרי עשרות אתרים שונים. ארז דמיין לעצמו מנוע חיפוש שסורק את דפי הקריירה של החברות ומאפשר חיפוש ברמה של מנוע חיפוש מודרני. כך נולד Jobimix, מנוע חיפוש עבודה הסורק בכל יום את דפי הקריירה והדרושים של אתרי האינטרנט של מאות חברות מכל המגזרים, ושולף את הצעות העבודה המפורסמות בהן ומאפשר חיפוש חכם על המאגר שנבנה. המנוע מעדכן כל הזמן הצעות עבודה חדשות ומוחק כאלה שהוסרו, כך שתוצאות החיפוש ישקפו כמעט מיידית הצעות חדשות שעלו ואת אלה שעדיין רלוונטיות. וכן, גם ארז נותן למחפשי העבודה שימוש בחינם.

Workey ספר לי מי חבריך ואמצא להם משרה

את בן ראובני פגשתי ממש בתחילת הדרך, מאז הוא כבר גייס כסף וצועד בבטחה במורד המסלול היזמי. הוא סיפר לי אז, איך מצא את עצמו מנהל רישום של מי עובד איפה כדי שיוכל לחבר חברים ובעת הצורך גם לעזור לעצמו למצוא עבודה. מהר מאד הבין שהקשרים ומעגל החברים של המועמד משחקים תפקיד חשוב במימוש גיוסים מוצלחים, הן מצד הארגונים והן מצד המועמדים. אפילו בתוך הארגון בו עבד שימש האקסל שלו כלי למציאת המועמדים שהארגון חיפש. והיבט נוסף, בעולם שבו קריירה בנויה מתזוזות תכופות יותר בעבודה, עובדים רבים, בעיקר הדורות הצעירים, רוצים להישאר עם היד על הדופק בנוגע לאפשרויות תעסוקה ולא לעסוק בחיפוש אקטיבי וגלוי בכלים הרגילים.

אז בן הבין שהאקסל שלו צריך לצמוח והקים את Workey – פלטפורמה שיודעת מה אתה מחפש ומוצאת לך משרות  מתאימות בעזרת הקשרים שלך, משהו בסגנון ״ספר לי מי חבריך ואדע מי אתה״. האלגוריתם מנסה לחפש סוגי משרות ותפקידים רלוונטיים על סמך השוואה של הקריירה שלך למיליוני פרופילים אחרים. עם הצגה של משרות מתאימות, המערכת תציג לך גם מי ברשת הקשרים שלך עובד בחברה כדי שתוכל לפנות ישירות דרכו בשיטת "חבר מביא חבר". ואם תאשר, היא תציג את הפרטים שלך באופן אנונימי לחברות מגייסות ותיתן לך להחליט למי לחשוף את הפרטים המזהים. זה מצד מחפשי העבודה. ומה עם מחפשי העובדים? עבור העובדים בארגונים המערכת נותנת ממשק חכם להפנות את חבריהם למשרות בחברה. המערכת מנתחת את המשרות בחברה ואת החברים של העובדים וממליצה לעובדים אילו חברים שלו יכולים להתאים לכל משרה.  ועבור משאבי אנוש המערכת מאפשרת גישה למועמדים שנמצאים במעגלים של העובדים שלהם. הרעיון הוא שהמעגלים של החברים של העובדים הם המקור הטוב ביותר לגיוס עבור החברה ומאפשר גם גישה אל מחפשי העבודה הפאסיביים.

Jobvoyage ליעל את החיפוש

כשניר סביצקי חיפש עבודה הוא גילה מהר מאד שהוא מאבד שליטה על התהליך. הוא עשה מה שצריך לעשות, יזם פניות באופן אקטיבי ודרך מקורות שונים, התאים את קורות החיים שלו למשרה אליה פנה. אבל כשחזרו אליו, לפעמים תקופה ארוכה אחרי ששלח קורות חיים, הוא מצא את עצמו משוטט בין המיילים שלו מחפש מתי שלח ולמי, באיזו משרה מדובר, מה היו הדרישות, איזה גרסה של קורות החיים שלו שלח. ואז ניר הבין שיש מקום לפתרון יותר יעיל לניהול תהליך חיפוש העבודה, כזה המחליף במקרה הטוב את האקסל שרבים מנהלים. ככה נולד JobVoyage, אתר שפועל להנחות ולייעל את השלבים השונים של תהליך חיפוש העבודה לרבות רשימת אנשי קשר והחברות שהייתם איתם בקשר, רשימת המשרות אליהן פניתם כולל הגדרות המשרה וקורות החיים ששלחתם אליה, לוח שנה לפגישות וראיונות ותזכורות למייל. בנוסף מאפשר האתר לבנות תכנית חיפוש עבודה, במטרה להניע את מחפש העבודה להיות אקטיבי, להפעיל את רשת הקשרים שלו ולשים לעצמו מטרות בתהליך. וחשוב לא פחות, הוא מונע שליחה כפולה של קורות חיים לאותה משרה המפורסמת במקומות שונים.

עד כאן חמישה סיפורים על כאלה שבחרו לעשות מעשה. בכולם, הרעיון נולד מהחוויה האישית של חיפוש עבודה או עובדים ולא על ידי הגורמים המקצועיים האמונים על כך בחברות ובמשק. ועוד משותף אחד ברור בכל הסיפורים, והוא עלה דווקא כששאלתי על המודל העסקי. בכל המקרים היה קו חד וברור – אנחנו מאמינים שמחפש העבודה צריך למצוא עבודה בחינם. מחפש העבודה לא משלם, לא היום וגם לא בעתיד. סימן קריאה!

לינק לטור בגלובס ב 18.11.2015