Home»קריירות»המדריך לטירון בעבודה

המדריך לטירון בעבודה

לא לאכול צהריים לבד, ללמוד להתווכח: המדריך לטירון בעבודה נירית כהן מביאה לכם כמה כללים חשובים אם אתם מתחילים עבודה חדשה

0
Shares
Pinterest Google+

עולם העבודה העתידי כל יום רביעי בגלובס והשבוע:

לפי "כלל 10,000 השעות" אם תתרגלו דבר מה במשך עשרת אלפים שעות תהפכו למומחים בו. לפי מחקרים שונים נדרשות כעשר שנים של עבודה קשה שנעשית ממש ממש טוב כדי להפוך למומחה.

התפקיד הראשון. אני עוד זוכרת את אותם שבועות ראשונים, את התחושה שאני לא באמת מבינה מה קורה מסביבי, שהכל חדש, השפה לא ברורה, האנשים זרים, יותר מנוסים, מוכשרים, עסוקים. אני זוכרת את הבדידות, הבלבול, החרדה שזה לא מה שחשבתי שיהיה…

עשרים וחמש שנים אחרי, ליוויתי השבוע דור צעיר בצעדיו הראשונים בתפקיד הראשון. וחזרתי איתו שוב אל התחושה הזו שאתה לא מכיר, לא את האנשים, לא את הכללים, לא את הכלים. לא יודע, מה מצפים ממך, עם מי מדברים על מה, מה נחשב ומה לא. המעבר הזה ממסלול ההכשרה אל עולם העבודה, הוא מעבר מפחיד. עד לנקודה הזו מישהו אחר תפר עבורך את המסלול בלימודים, בצבא, באוניברסיטה. החוקים היו ברורים. נתנו לנו חומר, אמרו לנו מה לעשות, מתי להגיש, איך להתכונן למבחן, מה זה ציון עובר, מצטיין. ופתאום, בשבועות הראשונים במקום עבודה ממשי, ראשון, אנחנו מגלים מהר מאד יש כאן יותר מאשר פשוט לעשות את מה שלימדו אותנו. אנחנו לא יודעים בדיוק איך נראית החלטה נכונה, חפיפה לא נראית כמו שיעור ואין כאן ציון תרגיל או בחינה שממנו נבין אם אנחנו במסלול הנכון. לא תמיד ברור לנו מאיפה להתחיל ואיך בכלל נראית הצלחה…

בתוך כל השיח הזה, במקרה או שלא, שלח לי השבוע קורא מסמך שכתב דניס נרוש, שבדיוק סיים את השלב הזה, של השנים הראשונות בארגון, במקצוע. והוא עשה משהו שעוד לא פגשתי, הוא סיכם את השנים הראשונות של התפקיד הראשון עבור אלה שיבואו אחריו, את העצות, הטיפים, איפה הצליח לו ואיפה נפל. גם המסמך שלו השתתף בשיחה שלי עם הדור הצעיר, שיחה על התפקיד הראשון, על יסודות הקריירה, על מה שחשוב, על כל הדברים שהלוואי וידעתי בתחילת הדרך.

אין להמעיט בחשיבות התפקיד הראשון. פעמים רבות הוא מגיע עם סוג של אכזבה. חשבת שאתה מגיע ישר לתקן את העולם, או לפחות את הארגון, ואז אתה מגלה שאתה בתחתית איזה סולם, עושה מה שנראה לך כמו משימות קטנות ולא חשובות. אז זהו, שבשלב הזה אין דבר כזה משימה לא חשובה כי המשימה שלכם היא בעיקר ללמוד. כן ללמוד, לא סיימתם ללמוד כשיצאתם ממסלול ההכשרה וללמוד, זה התפקיד שלכם בתקופה הזו. ללמוד מכל דבר ומכל אחד. המנהל הראשון שלי בקריירה לימד אותי המון דברים אבל הכי חשוב לימד אותי שמכל אחד ודבר אפשר ללמוד, גם אם לומדים "מה ואיך לא". הקריירה שלכם היא יהלום, אותו אתם עוד תלטשו על פני תפקידים ושנים. כרגע הוא חלק ולכן זה לא באמת משנה מאיזה זווית אתם מתחילים לבנות אותו, העיקר שתתחילו. אז שלא תתבלבלו, אין משימות קטנות ולא חשובות. אתם לומדים את הצוות, הארגון, העבודה, ההתנהלות, מי-נגד-מי-בעד-מי. מה חשוב, מה סדרי העדיפויות, מה נחשבת הצלחה, מי הלקוח שלכם, של הבוס שלכם, איך עובד הצוות, איך פועל הארגון…

תצברו שעות תרגול

ואם לא חשוב מה אתם עושים, בהחלט חשוב שתעשו את זה הכי טוב שאתם יכולים. גם כי אתם עוד לא באמת מבינים מה תלמדו מזה וגם כי אתם בונים כאן את ה"אני המקצועי" שלכם. אם תעשו עבודה "משעממת" מאד טוב יקרו כמה דברים. קודם כל, יראו סביבכם את האתיקה המקצועית שלכם, כזו שלא מזלזלת בעבודה, לא מקטרת ועושה עבודה טובה. ואז סביר להניח שיתנו לכם משהו, גם אם קטן, יותר משמעותי ומעניין. תעשו את זה טוב ותקבלו משהו יותר משמעותי. ככה בונים קריירה, דרך עבודת רגליים, דרך מצוינות גם בדברים הקטנים. אהבתי את איך שדניס הגדיר את זה במכתב שכתב לעובד החדש בארגון שלו:

תגרום למשתמשים שלך להזיל ריר על המערכת, לחייך ולרצות לעבוד איתה. היום כשהדלקתי את הווייז והוא שאל אותי "האם אתה בדרך הביתה?" חייכתי. מתי המשתמשים שלך חייכו?

בספרו של מלקולם גלדוול מצויינים: ממה עשויה הצלחה מוזכר שוב ושוב כלל 10,000 השעות – הטענה שאם תתרגלו משהו במשך עשרת אלפים שעות תהפכו להיות מומחים בו. וזה לוקח על פי מחקרים כעשר שנים של עבודה קשה שנעשית ממש ממש טוב, עם כל הלב.  בתפקיד הראשון אתם ממש בתחילת הדרך ואם תסתכלו על כל משימה כחלק מצבירת שעות התרגול תבנו את הקריירה שלכם בכיוון הנכון.

במאמר מעניין של HBR – חמישה טיפים לתפקיד הראשון שלכם, ממליץ הכותב שלא "תעשו כאילו אתם מבינים". לא, לא מצפים מכם לדעת את כל התשובות בשלב הזה, להיפך! ככל שתשאלו יותר, תצמחו יותר. התפקיד הראשון הוא הזדמנות ללמוד, לחקור, לשאול, גם "שאלות טיפשיות" ולצאת מזה "כי אני עוד חדש". תכירו דווקא ביכולות ובניסיון של העמיתים שלכם בעבודה ותסתכלו על התפקיד הזה כסוג של סטאז'.

אל תאכלו לבד צהריים

וכאן אנחנו מגיעים לנושא חדש נוסף בתפקיד הראשון: האנשים שסביבכם, הצוות, המנהל. תפקיד ראשון הוא שיעור בעבודה עם אנשים, בבניית רשתות, בעבודת צוות. זה לא דומה לחברה מבית הספר או אפילו לאנשים שעבדו אתכם על הפרויקט השנתי. בעולם של היום, זה לא מספיק שאנחנו חכמים, מוכשרים, חדשניים. אם לא נדע לעבוד בצוות, עם אנשים אחרים, הארגון לא יפיק מאתנו את הכישרון שיש לנו. פגשתי במהלך השנים אנשים מוכשרים רבים שמצאו את עצמם במקום ארגוני לא טוב בגלל חוסר היכולת לעבוד בצוות. היטיב לתאר את זה דניס:

השוני הגדול ביותר בין מה שהכרתם למקום העבודה החדש הוא שאתם כבר לא לבד. אתם תהיו חלק מצוות. עבודת צוות היא המפתח להצלחה ולכן עליכם להיות חברי צוות מדהימים. תהיו נחמדים, תתעניינו באנשים, תחייכו ואל תתבודדו. אתם רוצים שחברי הצוות שלכם יכירו אתכם ושייהנו לעבוד אתכם. תתייעצו איתם בנוגע למשימות שאתם מבצעים ותנסו לעזור כשמבקשים מכם. אל תהיו "זאבים בודדים" – תהיו חלק מ-"להקת דולפינים".  

כל אדם שתעבדו אתו ילמד אתכם משהו ואולי יותר מכך, יהפוך להיות חבר או מנטור בקריירה שלכם. היכולת שלכם להפוך להיות חלק מצוות, לעבוד לא כפרטים אלא כחלק ממשהו גדול יותר, היא יכולת חשובה לקריירה שלכם. סביר להניח שיש מסביבכם אנשים מעניינים, מנוסים, מסורים, תכירו אותם, תכבדו אותם, תלמדו מהם. כל אחד מהם הוא עכשיו חלק מהרשת שלכם לטוב ולרע וביום מן הימים סביר להניח שתפגשו שוב, בארגון הזה או מחוצה לו. עם הזמן תגלו שגם אתם יכולים לעזור לעמיתים, למנהל, ללקוחות. תתנו בנדיבות, מהידע שלכם, מהזמן שלכם, מהניסיון שלכם. תתנו בנדיבות ותקבלו בחזרה, לא מכל אחד, אבל ממי שחשוב. ואף פעם אל תלכו לבד לאכול צהריים! או כמו שהגדיר זאת דניס:

יהיה לך מאוד קשה להכיר את כל מה שקורה בארגון אם תשאר לשבת במשרד. תצא ממנו  תכנס למשרד של חברים שלך, תכיר את אלה שיושבים איתך ואת מה שהם עושים ביום יום.

תלמדו איך להתווכח

ובטח לא חשוב בשלב הזה להיות הכי צודק או הכי חכם. בהקשר הזה מצאתי במכתבו של דניס עוד פסקה ששווה לצטט אותה:

ויכוחים הם חלק אינטגרלי מחיי העבודה. בדרך כלל אין דרך אחת לפתור בעיה ולכן יכול להיווצר ויכוח סביב פתרון או גישה מסוימת. ויכוחים אלה מבורכים! ככה כל הצדדים לומדים על דרכים וגישות שונות לאותה הבעיה ובעצם מעשירים את הידע שלהם. הדבר הכי גרוע שיכול להיות שוויכוח מסוג זה יגיע לפסים אישיים ושצד אחד יפגע. חשוב להשאיר את האגו בחוץ! עליכם ללמוד לשמוע ולקבל את הצד השני מבלי להיעלב או להיפגע וכמובן גם לא להעליב או לפגוע.

היכולת לנהל דיון, או אפילו ויכוח, מקצועי, מבלי שהוא יכנס לפסים אישיים ומבלי שנצמד לאגו שלנו, אלא באמת נשאר פתוחים לנושא עצמו, היא יכולת חשובה מאד בעבודה. אצלנו היו אומרים בשילוב של אנגלית ועברית, (איש) attack the issue, not the Ish. במיוחד בתחילת הדרך, אנחנו לא יודעים מה שאנחנו לא יודעים ולכן לא בטוח שיש לנו את כל התמונה בנושאים הנדונים.

גם המנהל שלכם הוא משמעותי במיוחד. מנהל טוב יהיה מנטור, מישהו שילמד אתכם יותר מאשר את צעדי העבודה, גם את צעדי ההתנהלות בארגון, בצוות, בעבודה בכלל. זה תפקיד ראשון, אתם עוד לא יודעים איך זה לעבוד בארגון. המנהל שלכם הוא זה שיודע מה היא הגדרה של הצלחה. הוא רוצה שתצליחו ולכן אם תשאלו אותו שאלות הוא יענה. התפקיד שלכם, להקשיב היטב לתשובות ולוודא שאתם נשארים בקשר עם המנהל שלכם כדי שאם תסטו מהדרך הוא ידע לכוון אתכם בחזרה. איך עושים את זה? לא מתביישים לשאול, לעדכן, לוודא עם המנהל שלכם שאתם מבינים נכון את מה שנתבקשתם לעשות. כשסיימתם משימה לחזור ולעדכן ולשאול מה לעשות בשלב הזה. באנגלית קוראים לזה hit the ground running. אם אין לכם פגישות קבועות עם המנהל שלכם, תבקשו כאלה. ותוודאו שאתם מבינים מה המנהל שלכם מגדיר עבורכם כהצלחה. בעוד חודש, בעוד שלושה חודשים, בעוד שנה. איפה הוא רואה אתכם. לשם אתם צריכים להגיע.

המנהל והצוות שלכם הם גם מקור מצוין לידע על הארגון. זוהי ישות חדשה שלא נתקלתם בה בעבר. ארגון זו ישות עם תרבות, כללים התנהלות, ערכים, מטרות. אתם עכשיו חלק ממשהו גדול יותר. ככל שתהיו יותר מחוברים למטרות האלה, תביאו את כל כולכם לעשייה ממקום של חשיבות ומשמעות העבודה שלכם, ככה תעשו אותה טוב יותר. אם תבינו את ההקשר הרחב של העבודה שלכם תבינו יותר טוב מה באמת נחשב ותדעו להתאים את הפעולות שלכם בהתאם. או כמו שהגדיר את זה דניס:

בכל רגע ורגע זורם מידע בארגון. מידע על מערכות, מידע על אנשים ותפקידים ומידע לגבי העתיד.  בכל רגע מתקבלות החלטות, חלקן רלוונטיות עבורך, ועליך להבין כיצד הן מתקבלות. מי אחראי לקבל את ההחלטה, מי נמצא בדיונים האלה ומי לוקח איזו עמדה. ברגע שתבין את התהליך הזה תוכל להבין מדוע התקבלה החלטה מסוימת או עם מי עליך לדבר כדי להשפיע.

ואז, יום אחד תגלו שאתם כבר לא חדשים. ויבוא גם היום בו תשאלו את עצמכם או שישאלו אתכם אם זה הזמן לעזוב את התפקיד הראשון ולהמשיך הלאה, אל התפקיד הבא או הארגון הבא. תזכרו את היהלום של הקריירה שלכם ותוודאו שאתם יודעים בדיוק מה אתם מפתחים בצעד הבא הזה. בהצלחה!

לינק לטור בגלובס ב 11.11.2015