Home»ארגונים»אמזון: עולם ישן או חדש?

אמזון: עולם ישן או חדש?

האם התחרות של האדם במכונה והתחרות בין ארגונים על תחתית המחירים יוצרות עולם עבודה שבו אנחנו ברגים קטנים במערכת גדולה שיכולה לסחוט מאיתנו הכול עד הרגע שבו לא יתאים לה יותר?

0
Shares
Pinterest Google+

על עבודה וקריירה כל יום רביעי בגלובס והשבוע:

האם התחרות של האדם במכונה והתחרות בין ארגונים על תחתית המחירים יוצרות עולם עבודה שבו אנחנו ברגים קטנים במערכת גדולה שיכולה לסחוט מאיתנו הכול עד הרגע שבו לא יתאים לה יותר?

הרשת סערה בשבוע האחרון בעקבות תחקיר של ה NY TIMES  על אמזון כמקום עבודה פוגעני. התחקיר העלה לדיון שאלות בנוגע לעתיד, ואולי גם הווה, של העובד במקום העבודה. רבות היו השיחות ברשת מרחבי העולם השבוע ששאלו האם מה שמתואר בתחקיר ייחודי לאמזון או משקף בעצם את עולם העבודה של רבים מאתנו? האם התחרות של האדם מול המכונה שעשויה להחליף אותו, הארגונים המצויים בתחרות אל התחתית של מחירים ולכן גם עלויות, כל אלה מייצרים עבורנו עולם עבודה בו אנחנו ברגים קטנים במערכת גדולה שיכולה לסחוט מאתנו את הכל עד לרגע שזה לא יתאים?

בספרו החדש, Linchpin: Are You Indispensable? המחבר, Seth Godin בוחן בדיוק את השאלה הזו. חיפשתי דרך לתרגם את הכותרת הזו. פירוש המילה Linchpin הוא חלק חיוני במכונה. וזה לטענת המחבר מהות ההבדל בין מי שימצא את עצמו בארגון כדוגמת התחקיר המדובר, או לחילופין יהיה תמיד זה שבוחר לעצמו את התעסוקה ומכתיב את התנאים.

בשביל להבין את הנקודה חייבים קודם כל להבין את השינוי העובר על עולם העבודה. בעולם הישן, המערכת בנויה כך שהיא מרוויחה כסף עבור הבעלים. המערכת לוקחת תשומות כולל אותנו, העובדים, ומייצרת בעזרת התשומות את אותו תוצר או שירות שהארגון מוכר ומרוויח. המערכת מתוכננת כך שהאנשים בתוכה, כמו רכיבים במכונה,  רובם ברי החלפה. שכן לא טוב לארגון כזה שיהיה תלוי באדם שאין לו תחליף, אתם מכירים את האמרה. ולכן, הכלכלה שבתוכה אנחנו חיים כיום מלמדת אותנו מקצועות ומכניסה אותנו לתפקידים כך שתמיד יש עוד מישהו שיכול ללמוד את המקצוע והתפקיד ולהחליף אותנו. תחשבו על קורות חיים. אנחנו רוצים לוודא שה "מילים הנכונות" יופיעו בהם, אלה שיתאימו למשרות ויכניסו אותנו לארגון. לאן? לתפקיד בו הגדירו את המילים האלה כחלק מהגדרות התפקיד וכל מי שיש לו אותן, יכול לעשות את התפקיד. בורג במכונה כבר אמרנו?

אם זה נשמע לכם חריף, תחשבו על זה כך – אם מישהו יכול לכתוב את מה שאתם תעשו בתפקיד שלכם, אם אפשר לתת לכם "הוראות הפעלה", סימן שאפשר למצוא מישהו שיעשה את זה יותר בזול. ואם אפשר, זה גם יקרה. אתם יכולים לנסות לגבות מחיר או שכר גבוה יותר אבל אם אתם אותו דבר כמו זה שעומד בתור מאחוריכם, ייקחו את מי שעולה פחות. ואגב, אם זה יתאפשר, סביר להניח שבסופו של דבר המכונה תחליף אתכם.

דוגמאות יש לנו כבר הרבה. תחשבו למשל על כל מרכזי השירות שצמחו להם באסיה. הם דוגמא לאדם, בצדו השני של הטלפון, שאם הוא מדבר את השפה שלנו זה לא באמת משנה ללקוח איפה הוא יושב. וכך הוחלפו משרות שירות רבות בעובדים במדינות מתפתחות, שם השכר היה נמוך יותר. בארה"ב למשל, כשאתה מגיע לאינטרקום ההזמנה של McDonalds, האדם שלוקח את ההזמנה שלך ישירות מהרכב לא יושב בסניף בו אתה נמצא אלא במרכז הזמנות במדינה אחרת בארה"ב שם השכר נמוך יותר.  ואם נחזור רגע לאמזון ולטענה במחסנים שלהם העובדים המכינים את החבילה שלכם למשלוח נמדדים על כמות הקופסאות שהם אורזים כל שעה, זו אותה אמזון שהכניסה למחסנים האלה את הרובוטים הצהובים ועורכת את "אתגר ההרמה של אמזון" בו היא מחפשת פתרונות למחסנים שלה. אז ברור שבתחרות בין האדם למכונה בפעולות של הורדה ממדפים ואריזה, ברגע שיימצא פתרון ממוכן, המכונה תנצח… אגב, בשיחה עם הדור הצעיר על הסיפור הזה השבוע התגובה שקיבלתי הייתה פשוטה – כלקוח, אנחנו מצפים מאמזון שהחבילה שלנו תגיע תוך יום. אז למה אנחנו מתפלאים על מה שזה עושה לתרבות הארגונית כמקום עבודה?

בספר מרתק, האינטרנט אינו התשובה, נותן הסופר אנדרו קין את אמזון כדוגמא לדילמה בעולם של היום, בין היותנו צרכנים לבין היותנו אזרחים ועובדים. כצרכנים, אנחנו אוהבים את אמזון על היעילות וקלות השימוש. אבל אנחנו שוכחים את ההשפעה שיש לאמזון על הכלכלה המקומית, על כך שאותה יעילות חסרת פשרות חיסלה תעשיות שלמות ומשרות בצדן. זוכרים שהייתה פעם בארה"ב רשת ספרים ענקית בשם Borders? היא לא שרדה את התחרות מול אמזון והיא לא היחידה. על פי מחקר של מרכז מחקר ומדיניות אמריקאי בנושא כלכלה וקהילה, The institute for local self reliance בעוד עסקים פיזיים מעסיקים בממוצע 47 אנשים לכל 10מיליון דולר מכירות, אמזון מעסיקה רק 14 ולכן גידול במכירות באמזון מקטין את כמות המשרות. וממילא כל דולר שמוצא באמזון בא על חשבון אותו דולר שהיה משולם בעסק מקומי ומשרת את הכלכלה המקומית. ולכן, כשאנחנו קוראים את הכתבות על אמזון כמעסיק, חשוב שנשאל את עצמנו על מה אנחנו מתרעמים. הרי כצרכנים, אנחנו מאד אוהבים את המודל הזה…

השפעתה של אמזון על שוק העבודה נוגעת מעבר להיותה מעסיק או השפעתה על עסקים מקומיים. זוכרים את חברות הענן? אלה שמחברות ברשת בין עובדים ומעסיקים? אמזון מפעילה ברשת אתר לעבודת ענן בשם Mechanical Turk. השם הזה לקוח משמו של קסם בחצרות האצולה בשנות ה 1700, שדימה מכונה המשחקת שחמט, כשבפועל היה בתוך המכונה אדם שעשה את הפעולות. האתר המודרני מושתת על הרעיון שאם נחלק את העבודה לחלקים קטנים מספיק אפשר להוריד את העלות של העבודה אפילו עד לאפס. באתר מציעים יחידות עבודה ודורשי עבודה עונים עליהם בשכר מינימלי. זוהי דוגמא למה קורה כאשר את העבודה שלנו אפשר לנהל כך שרבים יכולים לעשות אותה, והשכר יורד אל התחתית.

מכל הדיון שהיה כאן השבוע חשוב להבין שהעולם הזה, בו עבודה הייתה מקום בו אמרו לנו מה לעשות, פיתחו אותנו והבטיחו לנו שיהיה בסדר, העולם הזה נגמר. זה גם העולם שבו רבים כל כך עדיין מחפשים עבודה כמו זו שהייתה להם, רצוי עם שכר טוב יותר. מחפשים אבל סביר שלא ימצאו. העולם החדש, החלופי, הוא פלטפורמה של הזדמנויות שלא היו שם קודם. והוא דורש מאתנו לגשת אל היכולות שלנו, אל הקריירה שלנו, אל העבודה, אחרת לגמרי. ונחזור לרגע לאמזון. אם תתעמקו בתחקיר ותקראו את העקרונות הניהוליים של אמזון, המופיעים אגב באתר הגיוס של החברה, תוכלו בוודאי להתחבר לרבים מהם, גם אם לחלקם תתחברו פחות. אלה כוללים אובססיה ללקוחות, ראש גדול, יצירתיות בפשטות, הציפיה לאיכות גבוהה, למידה וסקרנות. חלק גדול מהעקרונות המצוטטים מביאים את אמזון לאן שהגיע, לעובדה שכולנו מכירים אותה לפחות כצרכנים. ויותר מכך, חלק גדול מהעקרונות האלה הם בבסיס מקומות עבודה מצוינים שרבים מאתנו עובדים בהם.

לא חשוב איפה אנחנו עובדים, חשוב שנדע לוודא שאנחנו לא ברי החלפה, לא במישהו זול יותר ולא במכונה. על פי סט' זה יקרה אם נוודה שאנחנו עושים עבודה אנושית, כזו שהיא בלתי צפויה, חייבת בקשרים עם אנשים, יוצרת משהו חדש. אמנות, אבל לא אמנות במונחים של ציור או פיסול אלא במונחים של יצירה.

איך עושים את זה? בטח לא בכלים שלימדו אותנו בבית הספר כל השנים, שם לימדו אותנו לסכם, ללמוד מהסיכומים, להבחן עליהם. למדו אותנו בעצם את אותם "מתכונים" שאחר כך הכניסו אותנו למקום הזה שבו אנחנו ברי החלפה. בעולם של היום, אם אתה צריך מתכון למשהו, סביר להניח שתוכל למצוא אותו באינטרנט. אבל אם אתם עושים משהו שדורש יכולת לחקור, להתנסות, להתמודד, ליצור, את זה אי אפשר לחפש ברשת. עולם העבודה של היום ובוודאי של העתיד כבר לא זקוק לאנשים שיודעים לעשות מה שאומרים להם. הוא זקוק לאנשים שיודעים לפתור בעיות מעניינות, ליצור מה שלא ידענו לבקש, לא לפחד להתמודד במקומות שעוד לא נוסו. לא לפחד שיצחקו מאתנו, להיכשל ולדעת לקום ולהמשיך הלאה. לא לפחד לעמוד לבד עד שיצטרפו אלינו הראשון, אחר כך השני ואז כל השאר. בעולם העבודה החדש העבודה שישלמו לנו עבורה היא עבודה משמעותית.

אז תשאלו את עצמכם, האם אתם סתם תופסים מקום בעבודה? עובדים כי אתם חייבים? עובדים על פי תכנית או מפה שמישהו אחר הכין עבורכם? או שאתם רואים בעבודה שלכם הזדמנות, מקום בו אתם יכולים ליצור? ואם אתם מעסיקים, איזו עבודה אתם מנהלים, תחרות אל התחתית באמצעות ברגים במערכת או טיפוס אל עולמות חדשים באמצעות חדשנות ויצירה? ותזכרו, השאלה איננה אם היום הזה יגיע גם אליכם, רק מתי והאם אתם תהיו מוכנים?

 לינק לטור בגלובס ב 26.8.2015