Home»ארגונים»העתיד זה לא מה שהיה פעם

העתיד זה לא מה שהיה פעם

0
Shares
Pinterest Google+

את הציטוט המקסים הזה אימצתי מד"ר סימונה נאור שדיברה במסגרת המושב "חיים יותר עובדים יותר" בכנס שדרות. דר סימון דיברה על כך שהזיקנה היא הרי העתיד של כולנו ולכן אין לנו אלא להתכונן בכדי שנוכל להמשיך את הקריירה גם אל תוך מה שנקרא היום גיל הפנסיה.

בתגובה לפוסט דרושות שאלות על תעסוקת עובדים מבוגרים שאל אותי בני אם אני באמת מאמינה שאפשר לטפל בנושא תעסוקה אחרי גיל הפנסיה, כשכולנו יודעים שיש בעיה כבר כעשר ואפילו עשרים שנים קודם לכן. התשובה לכך נמצאת בשקף הזה, שהציג פרופ איסי דורון הציג בכנס:

תמונה1

 

הפירמידה שעליה נסמך עד היום המין האנושי, בה כמות הצעירים גדולה מכמות המבוגרים, משתנה באופן משמעותי. על פי הערכות מקובלות, בגלל שינויים בילודה ובמקביל הארכת שנות החיים, כמות המבוגרים באוכלוסיה תלך ותשתווה אם לא תעבור את כמות הצעירים. ברור שהמודל הכלכלי עליו נשען רעיון גיל הפנסיה כיום, זה בו חסכנו 35 שנים ל 15 שנות פנסיה, המודל הזה לא יחזיק מעמד, כבר היום לא מחזיק מעמד. ולכן אין שאלה אם נוכל לעבוד אחרי הפנסיה. נהיה חייבים לעבוד שנים ארוכות יותר.

ברמת הפרט, אנחנו כבר יודעים שהפנסיה לא מקיימת עבורנו רמת חיים נאותה ונזדקק להכנסה נוספת. מעבר לכך, אנחנו רוצים ויכולים להמשיך ולהיות פעילים ויוצרים ואם נרצה ונבחר לעבוד, הרי שאין סיבה שלא נוכל לעשות זאת. בכנס דיבר המנכ"ל ינון ברכה על התפתחות של קריירה לא לינארית, ההבנה שבניהול הקריירה שלנו אנחנו צריכים להבין שהעליה שחווינו בתפקידים ושכר בשנות הקריירה הראשונות איננה יכולה להמשך אל תוך גיל הפרישה ואם לצטט את ינון:

צריך להיות מוכנים ולתכנן את הירידה

לדברי ינון, חוסר התכנון לקראת התקופות בקריירה, בהן לא נמשיך לתפקידים ושכר גבוהים יותר, הוא שמביא אותנו אל מצוק ואל המקום בו מישהו אחר מחליט בשבילנו לצריך להפסיק לעבוד. אם, לעומת זאת, נתכנן את התקופה הזו ונקבל בה תפקידים שאינם בהכרח קידום בדירוג ובשכר, נוכל להאריך את שנות העבודה שלנו. גם דליה נרקיס, מנכ"ל מנפאואר, דיברה על כך שלא לכולנו תהיה עבודה כשכירים לאורך כל שנות הקריירה ויש מקום לפתח תעסוקה אישית באופן יזמי. ולשם כך, אנו נדרשים גם למנוף פנימי וגם לתשתית תמיכה.

זהו דיון חשוב ולא פשוט ושווה שנרחיב אותו בפעם אחרת.

על רמת הארגון דיברו בין השאר גם סמנכ"ל משאבי אנוש אבי רובינזון וגם נמרוד קמינסקי מעמותת "והדרת". שניהם דיברו רבות על הצורך לגייס, לא רק לשמר ועל תפקיד המנהלים בארגונים לדאוג לנצל נכון את היתרונות של העובדים המבוגרים בתוך הארגון ולשמר את הערך שלהם. גם דליה דיברה על הצורך להסיר את החסמים בכניסה לארגון והזכירה למידות מחסמים בגיוס מגזרים אחרים, כדוגמת חרדים, כולל את תפקיד התקשורת ביצירת מודעות.

ברמת המשק, בו אחוז האוכלוסייה מעל גיל הפנסיה הולך ועולה, יש הכרח שקבוצת הגיל הזו תוכל להמשיך לכלכל עצמה בכבוד ולהניע את גלגלי הצמיחה של המשק. בכנס אמר ניר בריל מהמועצה הלאומית לכלכלה שעוד שלוש שנים בהן אדם עובד ולא מושך מהפנסיה שלו מגדילות את הפנסיה שלו בכ 15%. זאת ועוד, ניר התייחס לטענה שהמשך עבודה של עובדים מבוגרים יבוא על חשבון הצעירים. ניר הזכיר מספר מחקרים בנושא הקשר בין תעסוקת מבוגרים לתעסוקת צעירים. מחקרים אלה על פני מספר רב של מדינות מסכמים:

We find no evidence that increasing the labor force participation of older persons reduces the job opportunities of young persons. Indeed the evidence suggests that greater labor force participation of older persons is associated with greater youth employment and with reduced youth unemployment

בטוח שלא עשיתי חסד עם הדיון העשיר שהיה שם. וברור גם שאין כאן תשובות פשוטות אבל יש כאן שוב את שלושת המרכיבים לפתח אותן – את רמת הפרט, רמת הארגון ורמת המשק.

תודה לכל מי שתרם לשיח

שדרות 2014