Home»חיפוש עבודה»מה משותף למחפשי עבודה חרדים ובני 45?

מה משותף למחפשי עבודה חרדים ובני 45?

0
Shares
Pinterest Google+

זכיתי השבוע לשוחח עם איש ציבור חרדי, המפעיל מסגרת תומכת לצעירים חרדים, המעוניינים להשתלב בשוק העבודה. הוא עוזר להם לזהות את תחום הלימודים הרצוי, להשלים מה שצריך כדי להתקבל למוסדות הלימוד להשכלה גבוהה, למצוא פתרונות פרנסה בשנות הלימודים ולהשתלב במעגל העבודה. הפעילות מרשימה ורק טוב יצמח לנו אם תורחב.

הורד

השיחה שלנו נסבה על החסמים שמועמדים חרדים נתקלים בהם בסוף כל הדרך הזו, בבואם לחפש מקום עבודה. נשמע לכם מוכר? השיחה היתה מאד דומה לשיחות המתקיימות על חסמים לגיוס עובדים בגילאים מבוגרים והזכירה לי שיחות מהעבר על חסמים לגיוס מיעוטים או עולים חדשים… כמו רבים בגילאי 45, גם בן שיחי חשב שאלו שממיינים קורות החיים רואים "חרדי" וישר "זורקים את קורות החיים לפח". שיחתנו החלה בשאלה שלו אלי:

 מה ניתן לעשות בכדי להתגבר על מכשול זה?

סיפרתי לבן שיחי כי אנחנו עוסקים כאן ביחד בזיהוי המכשולים לגיוס בני 45 ואני, כידוע לכם, לא מאמינה שניתן לתלות את הבעיה באופן פשטני בכך שקורות חיים "נזרקים" בגלל גיל או היות המועמד חרדי. אני כן מאמינה שיש בתהליכי הגיוס חסמים שצריך לזהות ולהסיר.

לפני כמה שנים ניסיתי להבין למה תהליך מיון רחב היקף, אליו נכנסו אחוזים מסוימים של מועמדים מבוגרים, לא ייצר בצד השני פרופורציה דומה של מבוגרים עם הצעות עבודה. התהליך נוהל על ידי חברות השמה והחברה שהגדירה את הדרישות בפירוש לא הגדירה קריטריונים שהיו אמורים לסנן החוצה עובדים מבוגרים. להפך, מאחר והיה פוקוס על גיוס מגוון נבדקו הפער בין הגיוון במועמדים לבין תוצאות התהליך.

ישבנו אז על השאלה הזו עם מספר חברות השמה ולמדנו את כוחו של החסם הגדול מכולם, אנחנו מגייסים את מי שדומה לנו.

קחו לדוגמה תהליך דינמיקה קבוצתית בה נמדדים המועמדים על סמך האינטראקציה שלהם בקבוצה. עכשיו תדמיינו לכם קבוצה של עשרה מועמדים, מהם תשעה ילידי הארץ, יהודים בגילאי 30 פלוס מינוס והעשירי הוא בן 50 או חרדי או עולה חדש, או ערבי ישראלי. את ההערכה מבצעת בדרך כלל מאבחנת שגם היא בסביבות גיל 30 מינוס, דומה ל 9 המועמדים הראשונים. מה אתם חושבים שיקרה למועמד העשירי בתהליך הזה???

בארגונים רבים אין כוונת מכוון שלא לגייס אוכלוסיות מגוונות, להפך. ובכל זאת אנו יודעים שכולנו נוטים לגייס את הדומים לנו כי ביניהם נוח לנו לעבוד, לתקשר, להעביר את היום. אז מה עושים?

אני מאמינה גדולה בללמוד מהצלחות. אז ריכזתי עבורנו כמה למידות עבור ארגון שרוצה להסיר חסמים לגיוס מגוון:

1.  להגדיר מה יוצא לנו מזה. זוהי נקודת המוצא, ה business case. כן, יש את המרכיב החברתי, אבל המרכיב העסקי יותר חזק. לדוגמה, ארגון המכוון לשוק החרדי חייב שיהיו בו חרדים בכדי להגדיר נכון את המוצר או השירות. ארגון שרוב לקוחותיו בני 40 פלוס חייב שתהיה בו עובדים בתחום הגילאים הזה. מי מקבל את ההחלטות בשוק שאליו אתם פונים? הנשים? הגברים? הצעירים? ארגון שמפת העובדים שלו לא תואמת את מפת מקבלי ההחלטות בתחום בו הוא פועל לא ידע להעמיד מודל עסקי נכון.

2. להכניס לתהליך הראיונות מישהו מאותו מגזר. ראיון עבודה הוא מהלך מלחיץ עבור המועמד. בארגונים רבים מראיינים המנהלים המגייסים. אם אחד המראיינים יהיה "דומה" למועמד, יש יותר סיכוי שהמועמד ירגיש בנוח ויותר חשוב מכך, שסיכום הראיון יצליח להתגבר על תגובות הנובעות מ "דומה" או "שונה" ויתייחס ביתר אובייקטיביות למועמד.

3. אם משתמשים בשירותי מיון של חברות חיצוניות חשוב להגדיר את חשיבות הגיוון. אחרת, החברות המתחרות על כך שיביאו את המועמד שיבחר ילכו ײעל בטוחײ וזה לרוב לא כולל אוכלוסיות מגוונות.

4. ואם משתמשים בתהליך מיון קבוצתי כמו זה המתואר לעיל, היה רצוי לבנות קבוצות מגוונות או לחילופין קבוצות שונות עבור אוכלוסיות שונות. בקבוצה של מועמדים בני 45 נמצא כאלה המתאימים לארגון על פי הקריטריונים שהגדרנו, כאלה שהיינו אולי מאבדים לו היו בודדים בקבוצה של בני 30. וזה כמובן נכון למועמדים חרדים, עולים חדשים, מיעוטים.

5. יש ערך רב בשילוב גורמים המכירים את המגזר אליו אנו מכוונים בבניית התהליך. גורמים העובדים לשילוב חרדים בשוק עבודה מכירים את הקשיים אבל גם את המענה ועשויים לעזור לארגון למצוא את הדרך לגייס ולהעסיק אוכלוסיה שאין לו ניסיון איתה. ישנם כיום גורמים כאלו התומכים בהעסקת מיעוטים, בעלי מוגבלויות וכד. אני לא מכירה גורמים כאלה עם דגש על בני 45 פלוס.

מהשיח על קשיי ההשתלבות של המגזר החרדי בשוק העבודה למדתי שהוא דומה מאד לשיח על תעסוקה של בני 45 וכנראה דומה לשיח של כל מגזר שהוא מגזר… זו הפעם הראשונה שחשבתי על קבוצת הגיל כמגזר. אולי זה יעזור לנו להתקדם, שכן יש לנו ניסיון רב בגיוס "מגזרים" ואולי אפשר יהיה להתאים אותו לבעיה שלפנינו.

רעיון למחשבה.